וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה חית הארץ אתכם, הם המתהלכים עם הבריות. ע"כ. וקצת קשה למה דורש־מעיר רש"י זאת כאן ולא מן "אשר אתכם" שברישא, והרי שם זה מתאים יותר. על כל פנים נראה שהביטוי מיותר פעם אחת. (פ' לך תשמ"ז)