בראשית ט:יג מפרשים: דברי אמת, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

את קשתי נתתי בענן כו'. דהנה יש צדיקים שיש להם תשוקה להיות תמיד יחוד קב"ה ושכינתי' הוא כנ"י שהשי"ת ישכון ביניהם הן בבחי כנסיות ובתי מדרשות וכל בי עשרה שכינתא שריא וכן אין לו ית' בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה והנה כשהיחוד גמור באהבה רבה בא השפעה גדולה בשמחה כמשל כל שאינו יורה כחץ אינו מוליד והנה הצדיק ההולך באמת בעבודת שמים הסימן הוא שאין בא לו גאוה ח"ו מעבודתו ית' זה סימן שהוא באמת וכמו שפרשנו על וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בפשיטות וזה שאני מבקש אותך לילך בשליחותי יותר מכל ישראל ואתה אומר מי אנכי ודעתך שפלה עליך לך האות כי אנכי שלחתיך שאתה הולך באמת גמור ואיתא הוה קבל וקים לשון הכנעה. וכן פרשנו על ומשה עלה בענן וירד בענן וזכות אבות עולה ויורדות עמו במדרש. פי' בהכנעה כן פי' על ומשה עלה כו' וירד משה פירש על מעלה שלו עניו ולא מבעי' עלי' אפי' הירידה למטה הי' בהכנעה ואי משום הדיבור עמו. אמר שהוא בזכות אבות. וזה את קשתי פי' לעשות יחוד להמשיך השפעה יורה כחץ. וזה קשתי נחתי בענן בהצדיק הנכנע והיתה לאות ברית כו':

את קשתי נתתי בענן. לפי שהם יריאים וחרדים שיושחתו ונתן להם אות שלא יכלו עוד כמו שעשו לקין שהיה ירא שמא יהרג ונתן לו אות, וגם לישראל אמר כל המחלה אשר שמתי וגו' כי היו חרדים מן המשפטים שראו וכן כאן שהיו יראים נתן להם אות:

"...והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ". וקשה לי שהרי קודם (ט, יא-יב) נקראת ברית זו "בריתי אתכם" וגו'. כלומר ברית עם החי, ואלו הארץ אינה אלא מושאה. ומכל מקום אין זו הברית המוזכרת למעלה (ו, יח), שהיא ברית על הפירות שלא ירקבו בתיבה, וכדברי רש"י שם. (פ' נח תשמ"ח)