בראשית ט:יט מפרשים: ספורנו, העמק דבר, מלבי"ם והכתב והקבלה

שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ. וְעִם הֱיוֹת בְּתוֹכָם הָרָשָׁע, הִנֵּה בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם בְּנֵי נֹחַ בֵּרַךְ הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת כֻּלָּם בְּאָמְרוֹ פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְלָכֵן וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ:

ומאלה נפצה כל הארץ. מלאה כל הארץ מיבעי. אלא בא ללמדנו אשר משלשה אלה נתחלקה כל הארץ. שבאמת בכל הארץ אע״ג שבזה המקום עיקר הישוב מבני שם. ובזה המקום מבני יפת ובזה המקום מבני חם. מ״מ רצון הקב״ה היה שהעולם יתנהג ע״פ שלשה אופני בני אדם. היינו אנשים פשוטים עובדי אדמה ואין להם הרגשה דקה. ואנשים אפרתים מרגישים בשכל אנושי הרבה. ואנשים אלקיים דבקים בה׳ והמה מרכבה לשכינה לפי ערך האדם והמקום. ע״כ מכל שלשה אלו נתחלקה כל הארץ וע׳ להלן מש״כ י׳ ה׳:

שלשה אלה בני נח. כי כתות האנשים שעמדו בעולם מבני נח יתחלקו לשלשה, יש אנשים שיבחרו בחיים השכליים להתהלך לפני ה' ולעסוק בעיון ובמושכלות ובחכמה ואמונה והוא הטוב, וזה היה מדתו של שם, ויש אנשים מדינים שיבחרו לחיות חיים המדינים תחת נמוסים ישרים שהוא המועיל, וזה היה מדתו של יפת, ויש אנשים בהמיים שיחיו חיי התאוות והתשוקות הרעות כבהמות וזה הערב, וזה היה מדתו של חם, ויען שבני נח היה השרשים לכל דור יולד הבאים אחריהם, שיתחלקו אל אחת משלשה אלה היה צריך שימצא השורש לזה באבות של כל בני האדם ועז"א ויהיו בני נח מצד שהם היוצאים מן התבה היה מוכרח שיהיה שם חם ויפת, ומפרש שחם הוא הגרוע שבכולם, שהוא היה אבי כנען, ושורש לבנים הארורים, וע"כ אמר ששלשה אלה היו צריכים שיהיו מצד שהם בני נח, ומאלה נפצה כל הארץ, שתולדותיהם יכללו בג' שרשים אלה: