וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
תיבת גמא
אגדה. בפסוק ויהלל"ו אותה אל פרעה ראויה למלך ובהפטורה למה תאמר יעקב ותדבר ישראל כו' בורא קצ"ות ארץ. יראה ע"פ מ"ש בחן טוב אשה יראת ה' היא תתהל"ל הפרש בין מאושר היינו עשיר בן עשיר ירש ממון רב אין חידוש אבל בן עני ובחכמתו אסף הון מהולל נקרא שמהללים אותו והנה צדיק ירא ה' יש לו תורה המנצח יצה"ר וצדקה מנצח יצה"ר מאושר נקרא משא"כ אשה אינה בעלת תורה ורשות בעלה אין נותנת צדקה ואפ"ה יראת ה' הי"א תתהלל חידוש ע"פ בחירתה בלי סיוע יע"ש. ויראה לי עפ"ז קמו בניה ויאשרוה שמצאו אמם עשירה אבל בעלה ידע שעני היה והיא אספה בחכמתה ויהללו"ה. ושרה אמנו בת כ' כבת זיי"ן ליופי לאו יופי הגוף כי הבל היופי רק יופי מעשיה בת כ' לא חטאה כלל כבת זיי"ן. ויהללו אותה לא על יופי הגוף אין להלל כי מה' רק יופי מעשיה בבחירתה ראויה היא למלך שמעשיה נאים. וממילא נשמע מי שנפשו אין כ"כ זכה ואביו ואמו ג"כ ונולד מגושם ובמזל רע ובחירתו הפך כל אלה מהולל מאוד יקרא וז"ש הבא לטהר בלא יו"ד ליטהר רק לטהר אחרים הנפש ע"י מעשה הגוף ואחרים מסייעין אותו כי זכות הרבים כו' וז"ש למה תאמר יעקב המגושם נסתרה אין יודע איך לנצח יצה"ר וזה אמירה רכה אבל ישראל מדבר קשה אומר מאלהי משפטי יעבור לפי שנולד במזל רע ואין בעל בחירה זה דיבור רע כי פלוגתא אם אמצעו נברא ארץ ושדי שאמר לעולמו די או מקצות נברא ושדי משדד הטבע וש"ש בורא קצות ארץ ומשדד הטבע ואתה בעל הבחירה ומסייעין לך והבן.
דברי דוד
ויהללו אותה וגו' הללוה ביניהם. נראה שהוכרח לזה דויראו אותה שרי פרעה הוא מיותר דמדהללוה לפני פרעה ודאי ראוה תחילה אלא דקמ"ל תיכף באותו מעמד שראוה שם הללוה ואמרו הגונה זו למלך: