בראשית יב:יח מפרשים: בן איש חי, אלשיך, ברכת אשר ורמב"ן

ויאמר מה זאת עשית לי הנה כאן כתיב מה בנקוד פתח ולקמן בפ' וירא גבי אבימלך כתיב מה זאת עשית לנו ובנקוד סגול ונ"ל בס"ד דידוע אותיות מ"ה דמשה רומזים לגאולה כי כן מה גי' גאולה וכמ"ש בזה במ"א ולכן אברהם אע"ה בקש מהקב"ה מה תתן לי שרצה להוסיף לו אות ה"א בשמו כדי שיהיה בשמו אותיות מה שבהם סוד הגאולה וכן עשה לו וידוע מ"ש רז"ל על ידי שנלקחה שרה לבית פרעה וגדרה עצמה מן הערוה ועשה לה הקב"ה נס שנצולה ע"י נגעים שהביא על פרעה וביתו כן יהיה לבנים שיגלו למצרים ויגדרו עצמן מן הערוה ויעשה להם הקב"ה להוציאם משם ע"י עשר מכות ולכן שר פרעה עתה הרגיש בדבר זה שכניסת שרה אצל פרעה ונגעים שלקה בהם הוא סימן למפתח הגאולה של ישראל שתהיה ע"י אותיות מה דמשה ולכן דבר עתה פרעה ע"י השר ששם בפיו דברים אלו ואמר מה זאת עשית לי ר"ל מפתח של מה שהם אותיות הגאולה של בניך עשית בדבר הנוגע לי שלא נעשה הסימן הזה בנגעים שיבאו על שר אחד משרי פרעה אלא עשיתי הסימן בענין של עצמי וקובל ומתרעם על זה ולכן נקוד אותיות מה בפתח לומר בפתח של מה שהיה לך לעשות הסימן של פתח המה באחד משרי ועבדי:

ויקרא פרעה לאברם כו'. הנה יש יתורי דברים בפסוק זה. אמנם יאמר. לו יונח שהיה ראוי להעלים מעם הארץ. כי אשתך היא כ"א אחותך. לא היה ראוי להסתיר הדבר ממני. כי לא נחשבתי להרוג דם נקי כי השופט כל הארץ לא יעשה משפט. וז"א מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי וש"ת כי אחר שהוצאת קול ואמרת לפני העם כי אחותך היא. לא היה לך פתחון פה לשוב לאמר אלי כי אשתך היא. כי תהיה כמו אכזב לבל יראה דעתך למונעה מהמלך. עם היותה אחותך. כי הלא מה שאמרתי למה לא הגדת לי. הוא לא הוכח שיפה עשית במה שאמרת לפני העם אחותי היא. אך לפי האמת אעיקרא דדינא פירכא כי למה אמרת מתחלה אחותי היא. באופן שלא יכולת לומר לי אח"כ אשתי היא. וש"ת שמא א' מהעם יהרגך לקחתה. לא יתכן כי אינה ראוי' רק למלך. כמשז"ל על ויהללו אותה אל פרעה שאמרו זו ראויה למלך וזהו ואקח אותה לי לאשה. לומר לי בלבד היתה ראויה לאשה. ולמה יראת יקחנה זולתי. וא"כ מעיקרא היה לך לומר שאשתך היא. כי ממני לא היית ירא שאהרוג אותך כי מלך במשפט אני וכ"ש שלא תקח בעולת בעל והראיה שממני אין פחד. כי הנה ועתה הנה אשתך קח ולך שאיני הורגך לקחתה. גם כיון אל יעלה על לבך שמחמת הנגעים אני מחזירה. רק למה שהיא אשתך קח ולך:

"ויאמר מה זאת עשית לי". ומנין ידע על הקשר בין הנגעים הגדולים ולבין לקיחת שרי לאשה? ודברי שפתי חכמים (אות ב) אינם מספקים תשובה כלל. (פ' לך תש"ן)