וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃
אלשיך
ואברם כבד מאד כו'. הנה אין דומה מסעות ההולך ריקן. להולך כבד מאד במקנה לרגל המלאכה ובכסף וזהב רב. שתקצרנה מסעיו. אמר כי אברהם בצאתו ממצרים היה כבד מאד במקנה כו'. ועכ"ז יגע וילך למסעיו שבא בהן בעודו ריקם. ואפשר הטעם מדאגת אשר קרה לו במצרים פן יפגעו בו אנשי רשע. ע"כ הלך במסעות שעבר בם והיו כשרים. עוד כיון. כי למה שיצא לח"ל. חש פן יאשם ויפגם במתנת הארץ אשר נתבשר בה באלון מורה. ע"כ בהגיעו הנגבה של א"י. לא תקע אהל בשום מקום דרך קבע. רק וילך למסעיו כאורח נטה ללון מנגב עד בית אל. ומשם עד המקום אשר נטה שם אהלה כו' ולא נטה שם עתה אהל. כ"א נסע משם עד מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה. הוא המזבח הא' שבאלון מורה. מקום שניתנה לו שם הארץ. ושם ויקרא בשם ה' לתת לו תודה. ולא במקום שקרא בשם ה' בתחלה במזבח השני בין בית אל כו'. והוא על כי עתה כיון להתחנן במקום מתנת הארץ לתקן מה שיצא ממנה.
ברטנורא
כבד מאד טעון משאות. קשה למה פי' תחלה כבד מאד קודם שיפרש הנגבה הקודם לו בפסוק. י"ל שעשה כן לפי שפירש למעלה וישלחו כתרגומו ואלויאו לכך פי' סמוך לו כבד מאד טעון משאות כלומר שהיה צריך לויה לשמרו בדרך שהיה טעון משאות: