אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
רש"י
אשר עשה שם בראשנה. וַאֲשֶׁר קָרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה' וְגַם יֵשׁ לוֹמַר וַיִּקְרָא שָׁם עַכְשָׁו בְּשֵׁם ה':
בכור שור
ויקרא שם אברם. על שהשיבו שלם אי נמי ספור דברים הוא אל מקום המזבח אשר עשה שם בתחלה, בשם ה', ונראה דאיתא להא ואיתא להא:
ברכת אשר
רש"י ד"ה אשר עשה שם בראשונה, ואשר קרא שם... וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו וכו'. ולא ידעתי, מה הכרח או עניין יש בפירוש הראשון, כלו' להסב גם "ויקרא שם" על העבר. טעמי המקרא וגם הפשט הפשוט אינם מורים כן. ובדברי בעל השפתי חכמים (אות ח) אין כל טעם, לענ"ד. (פ' לך תשנ"א)