וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ג] ובשמות (יט ח) כתב הח' ז"ל "יחדו מלה יחידה במקרא בדקדוק בעבור תוס' הוי"ו, ויפת אמר כאדם יחיד לבדו, כי לא יהיה משנה שם (פי לשון שנים, כלומר לא הי' דעות חלוקות שם רק אגודה אחת כאיש יחיד) ובתה' (פו יא) על הפ' "יחד לבבי ליראה שמך" כתב הח' ז"ל "ומלת יחד מגזרת יחיד, או חבר מגזרת יחד":
רש"י
ולא נשא אתם. לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם, וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ, לְפִיכָךְ כָּתַב וְלֹא נָשָׂא בִּלְשׁוֹן זָכָר:
דברי דוד
ולא נשא, בלשון זכר.. דקאי על המרעה שהוא לשון זכר אבל בלאו הכי הוה ליה למימר ולא נשאה כמו שהוא בתרגום ולא סוברת יתהון דהארץ לשון נקבה בכ"מ בתורה כגון הארץ ההיא, ארץ אוכלת.. והרא"ם הקשה מן פסוק שרץ ארצם צפרדעים, ואין זה קושיא דשרץ קאי על הקב"ה שהוא השריץ את הארץ. ועוד הקשה מן בגורל יחלק את הארץ גם זה ל"ק דלשון יחלק אינו לשון זכר אלא יהיה חלוק כמו וכן לא יעשה שפירשו לא יהיה עשוי ואינו לשון נקבה מדלא אמר תעשה: