הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃
חידושי הרי"מ
הפרד נא מעלי כו' וישא לוט עיניו כו' ויסע לוט מקדם פרש"י ז"ל מקדמונו של עולם היינו שעדיין לא כפר בהשי"ת רק ענין קדמונו של עולם שהוא אברהם ואנחנו בנ"י שעלו במחשבה קודם הבריאה מזה הענין נסע:
רש"י
אם השמאל ואימנה. בְּכָל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב, לֹא אֶתְרַחֵק מִמְּךָ וְאֶעֱמֹד לְךָ לְמָגֵן וּלְעֵזֶר, וְסוֹף דָּבָר הֻצְרַךְ לוֹ, שְׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וְגוֹ':
אלשיך
הלא כל הארץ כו'. אמר מה שאבקש ממך הוא הפרד נא מעלי שהוא מעצמו. אך לא מדרכי אשר נהגת בביתי. וכן ראינו במדת הכנסת אורחים שהיה לוט מכניס. גם שיראה שנפרד מהשאר. וזהו אם השמאל כו' לומר שלא יהיה הפירוד רק במקומות אם השמאל כו' והורה הכ' כי גם שויסע לוט ואברם נשאר במקומו לא נא' שלוט נפרד בלבד כ"א כאלו גם אברהם נפרד ויתרחק ממנו. וזהו ויפרדו איש מעל אחיו. והוא כי בהפרד הטומאה מהקדושה. כפלים מתרחקת הקדושה ממנה. מעין מאמרם ז"ל (ב"ר שם) כי הפורשת מן התורה גם היא פורשת ממנו. משל לב' אנשים א' פי' למזרח וא' למערב. שבמהלך יום א' רחוקים זה מזה ב' ימים. כן התורה אומרת אם יום תעזבני יומים אעזבך. והודיענו התורה כי בהפרד לוט נדבק ברשעים כי ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וכו' ואברם נדבק בו ית' כי מיד נתראה אליו. ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט ממנו. עוד כיון בשום לב למה לא נא' לו שיעור ירושת הארץ. באומר אליו ית' כאשר ויעבור אברם בארץ ויאמר לזרעך אתן כו'. אך הוא כי עתה שאמר אברם ללוט אם השמאל ואימינה כו' שהי' נראה כחולק עמו בארץ. או שיש ללוט שייכות בירושתה. ע"כ אז בהפרד לוט מעמו אמר שא נא עיניך כו'. כלו' לך ולזרעך בלבד ירושת הארץ. אך לוט אין לו בה חלק. כי גם אשר הוא בחר לו. לך הוא. וז"א מן המקום אשר אתה שם. אשר משם אתה רואה את כל אשר בחר לו כמפורש באומרו וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר כו'. ואחר שא נא עיניך. כלו' נא שיפרד לוט שאני מתראה לך ומדבר עמך כי ע"י כך יש כח בעיניך לראות את כל גבולי הארץ ת' פרסה על ת' פרסה את הכל נתתי לך: