וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃
מדרש לקח טוב
אמר טוביהו ברבי אליעזר טוב היה להם לישראל שהיו חונים במדבר ויושבים בצלו של הקב״ה ממה שהיו יושבים בארץ מצרים שהיו מדיינים אותם ומכעיסין אותם משועבדים תחת יד פרעה ללבון הלבנים שהרי היתה ארץ מצרים מעולה שבארצות שנאמר (בראשית יג) כגן ה' כארץ מצרים. ואע״פ שלא הוזכרו שמות הערים שהיו יושבין בהם ישראל כי אם גושן ורעמסס ופיתום. אבל המדבר שכתוב בו (ירמיהו ב׳:ו׳) ארץ ערבה ושוחה ארץ ציה וצלמות וגומר. וכתיב (דברים ח׳:ט״ו) המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'. ואומר (יהושע יג) אני ידעתיך במדבר בארץ. תלאובות. ואפילו הכי הוזכרו שמות מסעי בני ישראל ומחנותם מרעמסס עד בית הישימות עד מעברות הירדן ללמדך שחביבין היו מסעות וחניות בני ישראל במדבר משיבתן בארץ פתרוס לפי שכל זמן שהיו ישראל במדבר היו ענני כבוד מסובבות אותם. ומאכלם ומשתיהם לחם אבירים ומי באר שנא' (דברים ב׳:ז׳) זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר. אשר לא עשה כן לכל גוי ולא. עתיד לעשות שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ו] שרש "ככר" "כר" הנחתו הראשונה על שטח דשן ושמן שהבהמות הרועות בו מתפטמות ביותר, כמו "כר נרחב" (ישעי' ל כג) "לבשו כרים הצאן" (תה' סה יד), והצאן הרועות בו נקראו בשם התואר "כרים", "עם חלב כרים" (דבר' לב יד) "מדם כרים ועתודים" (ישעי' לד ו) ע"ש שרועים על הכר, ונקרא השטח הטוב והדשן "כר" מלשון כריה וחפירה, ע"ש שחופרין וכורין סביבו חריץ עמוק להפליט ממנו לחלוחית המים המעופשים והחמוצים המפסידים את הזרע, לפיכך נקרא כר (אפגעשטאכען) אלא כשהוא קטן במדת שטחו יקרא כר, והעוסק בעבודת הכריה יקרא אכר, "אכר וצמדו" (ירמי' נא כג) אמנם כשהככר גדול הרבה, ומתפשט לארכו ולרחבו ביותר אז נקרא "ככר" (אויעע) כי כפילת הכ"ף של ככר להוראת ההפלגה והרבוי כדרך כל הכפילים, שהכפלתם מורה על רבוי הדבר והפלגתו כגון כרכר, חרחר, גלגל, שעשע, ודומיהם, ולפעמים נכפלו העי"ן והלמ"ד כמו פתלתל, סחרחר, ירקרק, אדמדם, ולפעמים לא נכפלה רק הלמ"ד בלבד כגון סבב, כפף, כלל, ולפעמים נכפלה רק הפ"א לבד, כגון בבל מן בל, והיינו בלבול רב, בבת עינו, בת עין, כך שם ככר להוראת גודל הכר וקבוץ כרים הרבה, כמו ככר הירדן, שהיה כל שטח האורך שהירדן מושך כלו כר נרחב (רש"פ) וכו ת"א ויוב"ע "מישור ירדן" וכן פי' הרמב"ן ככר הירדן, לשון מישור ממש הוא וכו':