וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ז] וכן פי' רש"י ז"ל "נסע מאצל אברהם ממזרח והלך לו למערבו של אברהם נמצא נוסע ממזרח למערב", ומאוד יפלא שהוא כנגד המציאות, כי ידענו שככר הירדן מזרחי לבית אל ולעי והם הי' בין בית אל ובין העי, וכבר תמה ע"ז הרא"ם עיי"ש, והמערבי פי' שלוט תחילת נסיעתו היה למערב, ואח"כ עיקם הדרך לככר הירדן, ורד"ק פי' "מקדם כלפי מזרח מהמקום שהי' בו, כי הירדן מזרח לארץ כנען, כלומר מסעיו הי' מצד מזרח, וזה טעם המ"ם, ורנה"ו יפרש כדעת המערבי. ורש"ד בביאורו רצה לשבש ולהגיה בפי' רש"י ז"ל עיי"ש ואח"כ יפרש מקדם כמו בקדם, ר"ל מצד קדם של א"י, ואחד משמושי המ"ם הוא שתשמש במקום בי'"ת כמ"ש הרד"ק, וכן פי' הכוה"ק, ושד"ל פי' "מקדם מלת אֶל נשמטת במקומות הרבה, וכן כאן שיעורו ויסע לוט אל מקדם, ומצאנו אֶל ואחריו מ"ם "אל מחוץ למחנה תשלחום" (במד', ה, ג,) "ויצא אל מנגב למעלה עקרבים" (יהושע טו, ג) והכוונה נסע אל המקום אשר הוא מקדם לארץ כנען כי סדום למזרח ארץ כנען, ויש לתמוה על הראב"ע שכתב "כי סדום מערב בית אל", ואו"ת "ונטל לוט בקדמיתא" ענין קדימה בזמן, כי אחת מהוראות מלת קדם על קדימת הזמן כמו "חדש ימינו כקדם" (איכה ה, כא) אף כאן פירושו טרם החל אברם לנסוע נפרד לוט ממנו בראשונה, וכונת הכתוב להודיענו שלוט היה הראשון שנתעורר להתפרד מאברם, ולפי הגי' בת"א "ונטל לוט מקדמיתא" נטה לדרשת חז"ל (ב"ר פ' מא) שהסיע עצמו מקדמוני של עולם:
דברי דוד
ככר, מישור כתרגומו. יש לתמוה למה לא כתב כן על ככר שנאמר קודם לכן וגם שם יש בתרגום מישור ונראה דכאן יש, נ"מ בזה דקשה למה לי כאן כבר הירדן לא היה לו לומר אלא ויבחר לו לוט דהא קאי על מה שנזכר קודם לזה, ע"כ פירושו דנכתב שנית על כוונה דהבחירה למה בחר שם, והיינו ע"פ מה דאיתא בגמ' ביומא (דף ע"ד) על הפסוק כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים דמיירי בשכור שהכל לפניו כמישור דכל הנשים שוות לפניו, והנה פסוק שלפני הזה מדבר מזנות כמו שזכרנו אבל לעיל אין נפקותא במה שתרגומו מישור אע"פ שהאמת הוא כן, (כנ"ל נכון מאוד בס"ד ודו"ק):