אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃
ברכת אשר
"אברם ישב בארץ כנען - ולוט ישב בערי הככר" וגו'. משמע כאלו ד' הערים אינן מכלל א"י הן, ואין זה עולה על הדעת (ופ' רמב"ן אינו מתיישב עם לשון "ישב"). ואולי אין כאן אלא משום הסתייגות מסוימת מאזור ד' הערים בשל רוע מעשיהם של יושביהן, וכמוזכר כבר בפס' הבא. (פ' לך תש"מ)
חזקוני
ויאהל עד סדם ולא בסדום, לפי שהיו רעים וחטאים וזהו שנאמר ולוט יושב בשער סדום שהיה ביתו בשער החומה ולחוץ.