בראשית יד:ג מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, ברכת אשר וחזקוני

[א] ואו"ת "לְמֵישַר חַקְלַיָא", וכן פי' רש"י ז"ל, "כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה", והוא מדרז"ל (ב"ר פ' מב) "שהוא עשוי שדים שדים תלמים", ויהיה שרשו "שדד" והדגש לחסרון הכפל, וכן כתב הרד"ק כי הענין הזה נמצא בשני שרשים "שדה" "ושדד", השם ממנו יבוא משרש "שדה" והפעל ממנו יבוא משרש "שדד" "יפתח וישדד אדמתו" (ישעי' כח כד):

עמק השדים. כָּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶׁהָיו בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה:

רש"י ד"ה הוא ים המלח, ...ומדרש אגדה אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו וכו'. בראשית רבה (מב, ה). ולא ידעתי, כיצד זה אמור לפרש את הביטוי ים המלח. (פ' לך תשנ"ה) ור' מדרש תנחומא לך ח, שקודם לא היו שם אלא סלעים סביבות העמק, ובעוונם נתבקעו הסלעים כצינורות ונמשכו מהם מים מלוחים.