בראשית יד:ז מפרשים: רש"י, דברי דוד, אם למקרא ורמב"ן

עין משפט היא קדש. עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשְָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן וְהֵם מֵי מְרִיבָה. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגְּמוֹ כִפְשׁוּטוֹ מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מִתְקַבְּצִים שָׁם לְכָל מִשְׁפָּט:

שדה העמלקי, עדיין לא נולד עמלק הרא"ם הקשה דמשה רבינו קרא המקום בשם שהיה בימין ואין כאן דבר עתיד. ולא הבנתי הקושיא דהיא גופא קמ"ל רש"י דלא תימא שבשעה ההיא היה שמה שדה העמלקי שהרי עדיין לא נולד אלא לפי שאח"כ תהיה שמה כן קראה הכתוב בשעה הקדומה גם כן הכי:

את כל שדה העמלקי. ראה מה שכתבתי פ' נח על שם יקטן וקבלת הערביים באבותיהם הראשונים, ועל עמלק אחר קודם בנו של אליפז, ובפסוק זה מצאנו שם מתואר על שמו של עמלק שלא היה עדיין בעולם, ועיין פירש"י ודעת רמב"ן "כי היה בימים קדמונים אדם, נכבד מבני החורי יושב הארץ ומושל על המקום ההוא ושמו עמלק ואליפז בכור עשו קרא שם בנו על שם האיש ההוא" ואלו ידע רבינו הרמב"ן מקבלת הערביים היה סומך עליהם ולא יהיו אלא כגוי המסיח לפי תומו.