וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃
דגל מחנה אפרים
וישב את כל הרכוש וגם את לוט וכו' והוקשה האו"הח מאי וגם את לוט והיה ראוי לכתוב וישב את לוט וגם את הרכוש ונלפ"עד כי יש לדקדק גם קודם בפסוק ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם שהיה ראוי לכתוב ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו ולמה הפסיק בתיבת את רכושו באמצע וראיתי בספרי קבלה שר"ת של אותיו' רכושו בן אחי הוא רבא והוא רמז שהיה בלוט ניצוץ הקדוש מנשמת רבא פירוש שזהו הרכוש ששבו ניצוץ הקדוש כזה ועפ"ז יש לומר ג"כ וישב את הרכוש היינו הניצוץ הקדוש והיקר מנשמת רבא שהיה בשביה בין הקליפות והשיב אותו אל הקדושה לשרשו והיא העיקר וגם את לוט וכו' היינו שהוא טפל לנשמת הצדיק והבן: ויש עוד בזה לאלוה מילין ויראתי לדבר ולכתוב כי לא שמעתי בזה הקדמה מרבי אך אדבר מעט בכוונה ע"ד ששמעתי בזה הקדמה מאא"ז נ"ע זלל"ה כי יש לכל צדיק וצדיק ניצוצין קדישין השייכים לשורש נשמתו אשר צריך לתקן ולהעלותם ואפילו משרתיו ובהמתיו וכליו הכל יש בהם ניצוצין קדושים וצריך הוא לתקנם ולהעלותם לשרשם ושורש של אדם הוא נשמתו והוא השם של אדם כמו שאמר ר' נחמן הארידענקיר ז"ל נפש חיה הוא שמו פירוש הנפש חיה החיות והנשמות של האדם הוא שמו של האדם ע"כ ואם תבין ותעיין היטיב בפסוק ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי תמצא שורש הדברים כי היו ניצוצי הצדיק וצריך לתקנם ולהעלותם לשורשם והבן היטיב:
אלשיך
וישב את כל הרכוש כו'. הנה היה הדעת נוטה כי מה שהציל את כל הרכוש. הוא כי בראותם את אברם. העם הנס נהפך אל הרודפי' בעזרת אברם והצילו את כל הרכוש וגם את לוט אמר כי לא היה בו כי אם אברם לבד הציל את כל הרכוש. ואחר הכל הציל את העם. באופן כי היו העם מהנצולים אחר הרכוש ולא מהמצילים אותו:
ברכת אשר
"וישב את כל הרכש, וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם". השוה למעלה (יב). כאן יש הדגשה־החשבה יתרה של הרכוש על פני לוט, ועוד יותר - על פני יתר האדם, והדבר תמוה. וראיתי את דברי ר"ע ספורנו ודברי "אור החיים" הקדוש, ואין הם משכנעים. (פ' לך תשמ"ח)