וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
רש"י
וברכתי אותה. וּמַה הִיא הַבְּרָכָה? שֶׁחָזְרָה לְנַעֲרוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר הָיְתָה לִּי עֶדְנָה (בר' י"ח):
אבן עזרא
וגם נתתי. כמו "נתתי כסף השדה" (בראשית כג יג) והנה שניהם על לשון עבר במקום עתיד:
ספורנו
וּבֵרַכְתִּיהָ. בַּהֵרָיוֹן וּבַלֵּידָה וּבְגִדּוּל הַבֵּן שֶׁלֹּא בְּצַעַר, הֵפֶךְ קִלְלַת חַוָּה בְּאָמְרוֹ "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים" (בראשית ג:טז). וְאָמַר שֶׁשָּׂרָה תַּהַר, תּוֹלִיד וּתְגַדֵּל אֶת בְּנָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, כְּאָמְרָם "אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיהו כט:כב) שֶׁפְּדָאוֹ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים.