זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ט] וכתב הרד"ק "מלת המול הוא מקור מבנין נפעל, כלומר יהיה נמול לכם כל זכר ושרשו "נמל״ ולפי דעתי המול שם בתוספות ה"א ובתשלומו "הנמל", ועיין בכוה"ע לשנת תקצ"א צד (39) מה שביאר הח' ר"י לבית ייטלש:
אבי עזר
וכן לא ידון רוחי עם נדנה. כי שני שרשים להם. גם כאן שרשה נמל וגם מול. כי המול ימול כתב הרב אחר כך שהוא מבנין נפעל. ואם איתא ששרשה נמל הוי למכתב ינמל כמו נקם ינקם כי אין דגוש אחר משלים שני נוני"ן. אבל ונמלתם שרשה נמל והוא פועל מדכתיב את. המורה על הפעול. לכן וערל זכר אשר לא ימול: