וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
רש"י
ויפל אברהם על פניו ויצחק. זֶה תִּ"אֻ, לְשׁוֹן שִׂמְחָה, וַחֲדִי, וְשֶׁל שָׂרָה לְשׁוֹן מָחוֹךְ; לָמַדְתָּ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין וְשָׂמַח וְשָׂרָה לֹא הֶאֱמִינָה וְלִגְלְגָה, וְזֶהוּ שֶׁהִקְפִּיד הַקָּבָּ"ה עַל שָׂרָה וְלֹא הִקְפִּיד עַל אַבְרָהָם:
דברי דוד
ואם שרה וגו' ואע"פ שדורות הראשונים כו' הקשה הרא"ם דמה בכך שנתמעטו כי לפי ערך ק' שנה נגד קע"ה שנה חיי אברהם כמו ת"ק שנה של נח שהוליד נגד תתק"ן שנה ימי חייו של נח. ואיני יודע מאי קשיא ליה, דכיון שתשש הכח לענין ימי חייהם חשש ג"כ אפילו בזמן שראוי לו להוליד לפי ערך הראשונים תשש שקפצה זקנה עליו קודם שראויה להיות ותו שהרי בזמנו של אברהם לא היו בני אדם מולידים בזמן ההוא וע"כ תמה על עצמו. וי"מ שהתימה של אברהם היתה מכח שלא הוליד משרה עד הנה, וזה אינו דאל"כ לא היה לרש"י לומר שהיה תש כחו:
אלשיך
ויפול אברהם כו'. ראוי לשית לב. (א) אם הוא לשון שחוק היתכן ישחק למאמרו ית'. ואם הוא ל' שמחה איך הוא שמח ומסתפק. (ב) איך יתכן נאמין באברהם יסתפק במאמרו ית'. ההוא אמר וגם נתתי ממנה לך בן ולא יעשה ואחרי דברו יתברך מה זו תמיהה הלבן מאה שנים יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. (ג) כי הלמ"ד של הלבן מיותרת והל"ל הבן ק' שנה. (ד) או' יולד והל"ל יוליד. (ה) או' לו ישמעאל יחיה כו' שיראה כאו' הלואי ישמעאל יחיה ובלי יצחק. והלא אם הוא יתרצה בזה לבדו שרה לא תתרצה כי מה לה בטובת ישמעאל. ועוד מי שנותן לו הוא יתברך מתנה גדולה האם יאמר זו הקטנה תספיק לי וא"א בגדולה שנתת לי ואם הוא שאומר אולי מה שאמרת שתתן לי בן הוא שישמעאל יחיה לפניך. לא יתכן כי הלא על שרה אמר וגם נתתי ממנה לך בן. (ו) או' יחיה לפניך מה הם החיים אשר שאל ממנו. ית' וגם או' לפניך האם יש חי שלא בפניו ית'. (ז) או' ויאמר אלהים אבל שרה כו' מה בא לשלול במלת אבל. (ח) שהרי נאמר לו למעלה וגם נתתי ממנה לך בן. (ט) למה הזכיר לו מעתה את שמו. באמור לו וקראת את שמו יצחק. ואם הוא על אשר נפל על פניו ויצחק הנה פירשו ז"ל ברבה פ' וירא (פ' נ"ג) מה שנקרא יצחק הוא. י על י' הדברות צ על שרה שהיתה בת צ' בלדתה אותו. ח על ח' ימי המילה. ק על שאברהם בן ק'. שנה הולידו. ושם כתבנו כי הכריחו לרז"ל לומר כך הפסוקים הנאמרים שם. כאשר יבא לפנים בס"ד במקומו. (י) מה צורך לו' והקמותי את בריתי אתו כי אחר שהוא בן לאברהם ושרה ודאי שברית אברהם יתקיים בו. (יא) אומרו ולישמעאל שמעתיך כי אומרו שמעתיך היא מלה מיותרת. כי מי לא ידע ששמע אם על שהיה בלבו בלבד שמע והשיב על הדבר. מה גם עתה מה שדבר בפיו. (יב) אומרו הנה ברכתי אותו ל' עבר ושאר הברכות ל' עתיד. (יג) כי אין זו שאלת אברהם רק שיחיה לפניו ית'. ואיך יאמר שמעתיך ואומר עניינים אחרים. (יד) או' ואת בריתי אקים את יצחק כי הרי נאמר למעלה והקמותי את בריתי אתו. (טו) למה סיים לו זמן ואמר למועד הזאת וכו':