וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
פני דוד
וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ־כִּי־עַל־כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל־עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
פני דוד
יש לחקור והרי הם יודעים דשרה אמנו תהיה נדה ולא אפשר להביא לחם וי"ל שכונתם שיעשה דבר מועט כמו שאמר ואקחה פת לחם דמשמ' לחם ותו לא ואם לחם לא אפש' תעשה דבר מועט ובהא ניחא אומרם כאשר דברת דלכאור' הוא יתר רק גילו דמה שאמרו כן תעש' אין כונת' להביא לחם רק כאשר דברת על דרך שדברת לעשות דבר מועט:
פני דוד
ועוד אפשר לומר לו דגם הם לא יאכלו לכם מגואל לכן אמרו כן תעשה כאשר דברת כלומר אם אתה תעשה כאשר דברת ואקחה פת לחם שתקחנו ותביאנו דיהיה טהור אז נאכל לחם ואם אתה לא תוכל להביאו מסיב' טומאת הנדה ואתה נזהר בטהרו' גם אנחנו לא נאכל באופן שכיונו לומר לו שהם מקפידי' שהוא בעצמו יעשה כאשר דבר ואקחה פת לחם ואם לאו לא יעשה:
פני דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וסעדו לבכם. בַּתּוֹרָה, בַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ דְּפִתָּא סַעֲדָתָא דְלִבָּא. בַּתּוֹרָה וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, בַּנְּבִיאִים סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם (שופטים י"ט), בַּכְּתוּבִים וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד (תהל' ק"ד). אָמַר רַבִּי חָמָא, לְבַבְכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִבְּכֶם, מַגִּיד שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט בַּמַּלְאָכִים (בראשית רבה):