בראשית יח:ז מפרשים: רש"י, רמב"ן, רשב"ם ורבנו בחיי

בן בקר רך וטוב. ג' פָּרִים הָיוּ, כְדֵי לְהַאֲכִילָן ג' לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל (בבא מציעא פ"ז):

וְטַעַם וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם לְהַגִּיד רֹב חִשְׁקוֹ בִּנְדִיבוּת, כִּי הָאָדָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, וְהוּא זָקֵן מְאֹד וְחָלוּשׁ בְּמִילָתוֹ, הָלַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֶל אֹהֶל שָׂרָה לְזָרֵז אוֹתָהּ בַּעֲשִׂיַּת הַלֶּחֶם, וְאַחֲרֵי כֵן רָץ אֶל מְקוֹם הַבָּקָר לְבַקֵּר מִשָּׁם בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב לַעֲשׂוֹת לְאוֹרְחָיו, וְלֹא עָשָׂה כָּל זֶה עַל יַד אֶחָד מִמְּשָׁרְתָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו:

ואל הבקר רץ אברהם - לפי שאמר להם פת לחם דבר מועט, לפי שדרכם נחוץ ללכת הוצרך לרוץ ולמהר, לפי שאמר להם מעט ועשה הרבה, ולהגיד חשיבותו של אברהם נכתב כל זה.