וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
מגלה עמוקות
ואברהם היו יהיה לגוי גדול. בזהר חדש דעובדי דמלאכה דדמי' לטורא ורצה להחריב עלמא שלא היה תלתין צדיקים ואמר ר"ש אם אינם שלשים יהיה עשרים או עשרה או שנים שנאמר (דברים יט) ע"פ שנים יקום דבר והוא העולם או אחד שנאמר (משלי י) וצדיק יסוד עולם הענין כולם מרומזין בזה הפסוק ואברהם היו יהיה לגוי גדול שיהיה בכל דור תלתין מנין יהיה או מנין היה שהם עשרים כן יהיה בכל דור ך' צדיקים כמהו ואם נאמר עשרה ע"ז יהיה פירוש הפסוק אברהם יהיה בכל דור לגוי גדול שהוא מנין עשרה שלא נקרא עדה גם קהל פחות מעשרה וכל דבר שבקדושה הוא בעשרה ואם שנים הם ז"ש ואברהם כמו הוא יהי' עוד אחד דהיינו שנים או כמו כאברהם יהיה עוד אחד ולפי דברי מדרש רבה פ' נשא שיהיו ל"א צדיקים בכל דור מנין ויהי שכתוב במנוח יהיה פירש הפסוק ואברהם כמו אברהם יהיה עוד שלשים לפי שהעולם ניתנה בחסד א"ל צריך שיהיו ל"א צדיקים בדור שיהיו עומדין לקבל ל"א מלכים של סטרא אחרא שבספר יהושע בכניסתו לארץ (דברים לב) הם קנאוני בלא אל ולכן קדושת שבת הוא ל"א שעות דהיינו מן חצות ע"ש עד שעה אחת בלילה שנאמר (תהלים יו) שמרנו אל כי חסיתי בך שיהיה מן ל"א צדיקים. (הושע ג) ואהבי אשישי ענבים על אברהם שנקרא אוהבו של מקום הוא התחיל לתקן עץ של א"ה שסחטה חוה ענבים. אברהם התחיל מן חמשים צדיקים. (הושע ג) ואכרה לי בחמשה עשר כסף חומר שעורים ולתך שעורים ואומר עוד ימים רבים ימים שנים רבים שלשה הרי חמשים לכן הוצרך נ' צדיקים. אח"כ אמר אולי יחסרון חמשה שהן חומר שעורים ולתך שעורים שהם מ"ה. ולפי מדרש הארכתי בחיבורי קדמאה שהקב"ה הראה לו ענין מתן תורה באכילת שלשה מלאכים אצלו בזה זכו ישראל לקבל תורה אם אין קמח של אברהם ושרה אין תורה שקלסתר פניו של אברהם הצילו למשה ז"ש המכס"ה אני מאברהם בגימ' סיני. ומה שזכה יעקב במחזה סולם גילה הקב"ה כאן לאברהם וכבר דרז"ל פסוק אכרה לי על ענין קבלת התורה נ' יום מפסח ועד עצרת וכל אותן כ"ו דורות מעולם תהו היה זן הקב"ה בחסד שהוא מדת אברהם נרמז והוא עומד עליהם "תחת "העץ "ויאכלו ר"ת תהו ר"ל עולם תהו היה ניזון בזכות אברהם והוא עומד עליהם באותו פרק. וכן (בראשית ב) אלה תולדות "השמים והארץ ר"ת תה"ו שעולם תה"ו הוא ניזון בזכותו בהבראם באברהם והוא הגין עליהם ז"ש המכסה אני מאברהם הלא הוא מדתו ובשבילו ניזון העולם ואברהם היה הוא עבר עד היום אכלו זכותו גם יהיה לגוי גדול דהיינו שמרוה להם לישראל לקבל תורה רק בשבילו. המכסה אני מאברהם ר"ת מאה הן הן נ' ימי ניסן ונ' ימי תשרי שמרחיקין משור תם ביומי ניסן וביומי תשרי ונרמזה כאן יומי תשובה כבר ידוע שיום הושענא רבה שהוא גמר החתימה הוא עבור אברהם שהוא דור כ"א כדאיתא במדרש ז"ש ואברהם היו בגי' כ"א יהיה הם ל' יום שנתן הקב"ה זמן ב"ד לישראל שלשים יום מר"ח אלול זמן התשובה. לכן בירר מתחילה נ' צדיקים נגד נ' יום בכלל מיום ר"ח אלול עד גמר החתימה אברהם קרא ה"ר נוטריקון הושענא רבה לכן נקראת רבה ע"ש אהבה רבה אירה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך רבה לכן הוצרך אברהם לבטל זעקת סדום כי רבה כי תהלים לו) צדקתך כהררי אל מדת אברהם לבטל משפטיך תהום רבה אח"כ אומר אולי יחסרון החמשים חמשה שהם הימים עד יום ראשון לחשבון עונות סוכות אח"כ מ"ם מר"ח אלול עד יוה"כ אח"כ למד כל ר"ח אלול אח"כ כ' שהם מר"ה עד הושענא רבה אח"כ י' שהן י' ימי תשובה: המכסה אני מאברהם בני' ק"ל על ק"ל שנים של אד"הר שתיקן אברהם שהוא התחיל לתקן הנצוצות של אד"הר שעבר בק"ל שנים שהיה מוליד רוחין ושידין לכן הוצרך לכבוש מעיינו מאה שנה והוליד את יצחק שהוא תיקן חטא חוה כי היה נשמת חוה בעצמה כדאית' בזוהר חדש וזה שאמרו המלאכים למועד אשוב עליך כעת חיה ולשרה בן שיצחק היה נשמתו של שרה שהוא דיוקני חוה לכן בשעת עקידה כשפרחה נשמת יצחק מן העקודה אז באותו פרק מתה שרה כי היתה נשמתה קשורה בנפשו. וכמו שהוא ג' דורות שמותם מא"ה מבול אנוש הפלגה כן גם דור רביעי ישובו הנה כי ד' דורות הן הן תיקוני ד' שמהן וכבר נשלמו ג' יסודות. ואברהם היו יהיה שכשםשהשלים אברהם ג' דורות בג' אותיות השם היו כן בסדום לכן רמז כאן המכסה אני מאברהם כשם שהוא תיקן ג' דורות הפלגה אנוש מבול ואברהם היו יהיה כשם שהג' דורות הי' הוא התיקון כן יהיה. ולפי שעתה נתעסק בענין יציאת יקר מזולל לכן נרמזו אלו תלתין צדיקים שעומדים בעולם כאן בענין סדום פי' אלו הנצוצות הם באים משלשים מצות שמקיימין הגוים ז"ש ואברהם היו יהיה שהוא מקבץ נדחות ונברכו בו כל משפחות האדמה מלשון הברכה שמבריכין האילן שישבו המלאכים תחת העץ לקבל נצוצות שקלקל אד"הר ז"ש ואקחה פת לחם כי טפות הזרע נרמזין בפרורי פת בר"מ ובזהר לכן אמר ואקחה פת לחם כי אברהם שמלאכו מיכאל כהן גדול דלעילא מקבץ נדחות. וסעדו לבכם על קטרין הנרמזין במלת לבכם שהוא סוד (משלי כה) מקור משחת ומעין נרפש שסוד של אותיות לבכם הוא סימן של מקור בדיקדוק אותיות שכתב בספר אמרי שפר סודו על ג' קטרין שיש באדם שהם קיומו נשמה נפש רוח כבד לב מוח והגוף שקיומו נרמז באות ב' ע"ז קאמר על תיקן נרגן מפריד אלוף נפש רוח גוף נשמה. אחר תעבורו סוד של אל אחר להעביר מן עץ הדעת רע ולהשאר רק טוב. המכסה" אני" מאברהם" אשר" אני" עושה" ס"ת למפרע ירמיה כי גלה לו הקב"ה שזכותו יהי' עד חורבן הבית בימי ירמיה ואע"פ שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה ז"ש ואברהם היו יהיה" לגוי" גדול" ועצום" ס"ת מילה לכן קאמר כפל כשיגיע אותו הזמן בימי ירמיה שזכותו תמה אפ"ה ואברהם היו כמו שהיה עד אותו הזמן כן יהיה אח"כ בריתות מנינה עליהם לכן נרמז שם ברית מילה כי ברית אבות לא תמה בריתו של אברהם. ולפי דברי המקובלים שאנו עתה בשמיטת יצחק (ישעי' סג) כי אתה אבינו הנדרש על יצחק אברהם לא ידענו כי כבר עברה שמיטתו וישראל לא יכירנו עדיין לא היה גואלינו מעולם ז"ש ואברהם היו בשמיטה ראשונה יהיה גם כן עתה ויהי' גם כן בשמיטת יעקב. גס לפי המדרש שאמר הקב"ה לאברהם (תהלים קי) נאם ד' לאדוני שב לימיני נתכרכמו פניו של אברהם בן בני ישב לימינך והקב"ה מפייסו אני ובן בנך נשב לימינך. והענין משל למי שלא הניח לו אביו כלום רק שהוא בעצמו הרויח עשרת אלפים אח"כ בא בנו וירש ממון אביו והרויח ג"כ עשרת אלפים והיה לו כ' אלף וכח של מי יפה הוי אומר כחו של אב שהמציא יש מאין וכן ענין מש ואברהם אברהם המציא משכנו כל העקרים והאמונה אבל משיח הוא כננס היושב על הענק (יהושע יד) האדם הגדול בענקים הוא אברהם ז"ש לו הקב"ה אני ובן בנך נשב לימינך כי לולי הס שהתחיל לילך ממקום למקום והמציא בשכלו האמונה ז"ש ואברהם היו כן יהי' בימי משיח שיהיה אברהם עיקר:
רש"י
ואברהם היו יהיה. מִ"אַ: זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ – בֵּרְכוֹ. וּפְשׁוּטוֹ: וְכִי מִמֶּנּוּ אֲנִי מַעֲלִים, וַהֲרֵי הוּא חָבִיב לְפָנַי לִהְיוֹת לְגוֹי גָּדוֹל וּלְהִתְבָּרֵך בּוֹ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
אבן עזרא
ונברכו בו. מבנין נפעל, וטעמו שיהיו מבורכים בשבילו ומלת והתברכו (בראשית כב יח) איננה כן, רק הם מתברכים בו: