בראשית י:ח מפרשים: מדרש לקח טוב, מחוקקי יהודה; קרני אור, מחוקקי יהודה; יהל אור ורש"י

ויהי כי החל האדם. א"ר סימון בשלשה מקומות נאמר בלשון הזה. לשון מרד. אז הוחל. הוא החל להיות גבור בארץ (בראשית י ח).

[ב] ובדרז"ל (עירובין נג א, חגיגה יג א) כי נקרא שמו נמרוד בעבור שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו, ודעת הח' ז"ל, כי דרך הפשט אם היה כן, היה ראוי שיקרא מַמְרֵד ולא נִמרד:

[ג] והרד"ק פי' הוא החל להיות גבור בארץ, אינו אומר כי לא היה גבור לפניו, ולא בדורו אלא הוא, כי זה לא יתכן, והלא הנפילים היו, ועוד שמלת החל אינו נופל בזה הענין, כי החל ר"ל החל לעשות מעשה, אלא פי' החל להראות גבורתו באומה אחת, או באומות לכובשן תחתיו, ולהיות מלך עליהם, כי עד שקם הוא, לא היה אדם שמלאו לבו בגבורתו למשול על עם וזהו שאמר בארץ, ורנה"ו פי', החל אחר המבול, כי קודם המבול היו גבורים ממנו, ויבאר שהכתוב יפרש איך החזיק מלכות בחלקלקות, ואמר שהי' גבור נלחם עם חית הארץ בקשת ובחצים וטהר הארצות שרבה בהן חיות הארץ, ועשאן למושב בני אדם, והצטדק לפני בני אדם שעושה כן מיראת השם להיטיב עם בני העולם, ועי"כ טעו בו ודבקו אחריו, עד שראה עצמו חזק ועצום, ואז החל להיות גבור בארץ מתקומם על הטובים ומושל עליהם בזדון, ע"כ יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ד', ע"כ היה למשל בימים ההם, ובימי משה שהי' אומרים על מושל רשע, המראה טלפים כאלו הוא צדיק זה דומה לנמרוד הרשע, ועי"כ הכניע והזיד עם אנשי דורו, ובהיות זה טעם המשל לא נאמר כנמרד גבור בארץ:

להיות גבור. לְהַמְרִיד כָּל הָעוֹלָם עַל הַקָּבָּ"ה בַּעֲצַת דוֹר הַפַּלָּגָה: