הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ו) וע"ז כתב הרמב"ן ז"ל, ואין דבריו נראין, והנה הוא מצדיק רשע, כי רז"ל ידעו רשעו בקבלה, ויפרש כי הוא גבור ציד להתגבר גם על החיות, ולצוד אותן, ואמר לפני ד' להפליג כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה, וכן "ותשחת הארץ לפני האלהים" כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו, כענין "ונכרתה הנפש ההיא מלפני" (ויקרא כב ג) כי בכל מקום הוא לפניו, וכן פי' הרלב"ג:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ז) כמו שהבאתי למעלה הערה ב' מדרז"ל שהיה צד הבריות בפיו וממרד אותם מהש"י, ונקרא נמרד ולא "ממרד", כי לבסוף מרדו עליו ונהרג ע"י עשו, שהרג אותו ואת חנוך בנו (תיוב"ע למטה כה כז על הפ' איש יודע ציד):
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ח) כך היה משל הדיוט, כשהי' רוצים להלל איש גבור הי' אומרים דרך גוזמא שהוא כנמרד, וכן פי' הרלב"ג:
רש"י
גבר ציד. צָד דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיוֹת בְּפִיו, וּמַטְעָן לִמְרֹד בַּמָּקוֹם: