בראשית י:יא מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י ובכור שור

[ד] והרמב"ן יפרש, שתחלת מלכותו היה בבל ומשם יצא אל ארץ אשור, כי אשור מבני שם היה וזהו כלשון ויצא חצר אדר ועבר עצמונה (במד' לד ד') ולכן תקרא ארץ אשור ארץ נמרוד, כמ"ש "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מיכה ה ה), ושיבח הרש"ד הפי' הזה, וכתב מה נעמו אמריו בכאן לפי פשטות המקרא, וכן כוון אונקלס לפי' זה שתרגם מן ארעא ההיא נפק אתוראה", וכן תרגם יוב"ע "מן ארעא ההיא נפק נמרוד ומלך באתור", וכן בג' (יומא י, א) פי' שם על שם מדינה ולא על שם אדם, ובבכוה"ע לשנת תק"ץ (צד 38) פי' הח' ר' יהודה לבית ייטלס בענין אחר והשיג על הרש"ד, והסכים כרמב"ן בפירושו ולא כדעתו בפתרון המלה עיי"ש, ורנה"ו כתב שהוא אשור בן שם, והניח ארצו וממשלתו ברצון טוב, שלא להתערב עם נמרוד ואנשיו שהיו במורדי אור וזכה להיות ממלכה גדולה בעולם מושל על עמים רבים דורות רבות עד חורבן ננוה כמבואר בספרי הקדש, גם בשארית דברי הימים לסופרים קדמונים בעמים, ומלכות נמרוד בן כוש נאבדה מן העולם, ומשלו בני אשור על שתי הממלכות ולכן לא מצאנו זכר נמרוד בספרי הסופרים הקדמונים שכתבו שלשלת מלכי אשור כי לא היה מהם:

[ה] ורוו"ה כתב, כי נמרוד לא היה המלך הראשון בארץ, וכן כתבו כותבי דברי הימים לעמים שהרי נביאי האמת העידו, כי אשור בן שם מלך שם תחלה, ישעי' אמר (ישעי' כג יג) "הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים", פי' הוא יסדה בהיותה מלאה ציים, חיות רעות ואנשים פרועים (ווילדע) ומיכה אמר (מיכה ה, ה) "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה", הרי שאשור משל בה תחלה, ולאחר ימים ירד נמרוד לתוכה וגברה ידו ומלך ויצא אשור משם, והוא שכתב כאן "משם יצא אשור" וידוע שבבל וכשדים אחד הם בכל הנביאים", גם נמצא בד"ה לקדמונים שהמלך הראשון היה שמו בילזה, ואחריו נינו, ויתכן כי נינו שם בן בנו של אשור, ולכבודו קרא שם העיר הגדולה "נינוה", ולפי זה לא יהיה פי' מלת ראשית על ההתחלה, אלא כמו "ראשית שמנים ימשחו" (עמוס ו, ו) השמנים החשובים, וכן "ותהי ראשית ממלכתו" עיקר וחשיבות ממלכתו היתה בבל:

[ו] ובסדר עולם שלפנינו ליתא, ועיין במבוא לסד"ע מהח' ר"ב ראטנער מווילנא פ' יד שהעיר ג"כ ע"ז וכתב שיש הרבה מאמרים שהביאו הקדמונים מסדר עולם, ולפנינו בדפוס אין כל שמץ דבר מהם, והביא גם המאמר הזה בס' מ"א שם:

מן הארץ וגו'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַשּׁוּר אֶת בָּנָיו שׁוֹמְעִין לְנִמְרוֹד וּמוֹרְדִין בַּמָקוֹם לִבְנוֹת הַמִּגְדָּל יָצָא מִתּוֹכָם: