וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃
אלשיך
וישלח אברהם כו'. להעלות עליו הוא ית' כאלו שחטו המתין עד הושלם המחשבה ובדבור ובמעשה. במחשבה כי לכך הלך. בדיבור באומר השה לעולה בני. במעשה כי וישלח אברהם את ידו ויקח כו'. ואמר שלא עשה על כי בה' בטח לבו. יחזור בו או ימירנו בשה. כי לא לבו הלך בזה כ"א לשחוט את בנו בכל לבו, מיד ויקרא אליו ה' וכו'. וטעמו וראו מה גדל חשק אברהם. כי בצווי המצות בקרא אותו שיקח את בנו וכו' בקריאת אברהם פעם א' הספיק אך בקרא אותו לשלא ישחטנו לא הספיקה קריאת פעם א' כי עדין היה עוסק במצוה בחשק נמרץ עד שהוצרך לקראו אברהם פעם ב':
דעת זקנים
ויקח את המאכלת. שמכשרת הבשר לאכילה. ד"א שכל ישראל אוכלין זכותה בעה"ז:
קיצור בעל הטורים
לשחוט ב' במסורה לשחוט את בנו. לשחוט עליהם העולה. בספר. יחזקאל גבי קרבנות שאנו לומדים ענין הקרבנות מאברהם כדאמרו כופתין היו התמיד יד ודגל כעקידת יצחק בן אברהם: