בראשית כב:יד מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אלשיך ובכור שור

ד״א וראיתי את הדם, רואה אני את דם עקדתו של יצחק אביכם, שנא׳ ויקרא שם המקום [ההוא] ה׳ יראה (בראשית כב יד), ופסחתי עליכם, ר׳ יאשי׳ אומר אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי שהיה הקב״ה מדלג על בתי בניו במצרים.

ה' יראה. פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ וּלְהַקְרִיב כָּאן קָרְבָּנוֹת:

ויקרא אברהם כו'. הנה דברים אלה קשים להולמם ובלתי מיושבים על טבע הל' ואפשר בהזכיר מאמר ספר הזוהר על דרכי ציון אבלות כי בכל מקום שנעשה מצוה שם ינוח המלאך בנעשה המצוה ומה גם אם היא בהתמדה או מצוה רבה כזאת. ואמר כי המלאכים אשר נבראו בדרכיהם ההם ע"י עולי רגלים הם המתאבלים בחרבן. ועליהם אמר דרכי ציון אבלות. והנה ע"ד זה בהעשות מצוה רבה ייזאת הזאת בהר ה'. אין ספק כי שם נמצא ושם היה מלאך הנעשה מהמצות מהלל ומשבת לה' ומליץ טובה על אברהם כי לא חשך את בנו יחידו. וזה מלבד משז"ל (ב"ר פ' נ"ו) שהיו שם מלאכים בוכים שג' דמעות שנשרו מהם פגמו הסכין. ונבא אל הענין והוא כי הלא היה אברהם במבוכה גדולה. באמת באמור או מי יצילני מריב לשונות. למה יאמרו הגוים איה גדולת אברהם ומעשהו כי היעלה על רוחנו שבלב שלם הלך לשחוט את בנו והנה שב עמו ואין זה כ"א גנב דעתנו. עכ"א כמתפלל ואומר ה' יראה וישגיח. והוא כי כאשר יאמר היום בהר ה' מפי המלאך הנעשה במצוה. הוא אשר יראה בעולם שיתפרסם ויתגלה בעולם. והיא ע"ד ויהללוה בשערים מעשיה. כי המעשים עצמם הם המלאכים הנעשים בם המה יפרסמוהו וישימוהו בלב הכל מעשיה אשר עשתה בסתר. והנה סייע לזה היות גם רוח האיל מכח רוחניית טהור. כי המצוה הנעשית בו התפרסם ע"י המלאך הנעשה בה. וזה אחשוב בכוונת מאמרם ז"ל וז"ל האיל שנברא בין השמשות מתחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת העץ החיים היה שותה והיה ריחו נודף מסוף העולם ועד סופו ע"כ. ואפשר כיוונו לתת טעם איך יצאת האמנה זו בכל העולם ולא היה איש משים שום ספק בדבר עם שובו עם בנו. לז"א אל תתמה כי הלא תקשה לך קושיא אחרת. כי הלא נברא בין השמשות ואיך חיה אלפים וק' שנה. אך הוא כי תחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת עץ החיים היה שותה. וא"כ לא יפלא מה שהיה ריחו נודף שיצא שומעו בכל הארץ כי מלאך ריח ניחוחו נודף בכל העולם למה שאיכותו גדול. גם מלאך הנעשה בו יעלה עמו. מה שלה היה כך אם תחבולה היתה מאברהם לבלתי עקוד את בנו. גם אפשר כונת מאמר זה כענין המאמר הקודם והוא מה שכתבנו למעלה כי זכות האיל ההוא למה שנברא בין השמשות שהיה גדרו גדול. ע"כ הספיק זכות הקרבתו להגין מאדם עד לע"ל שיהי' הולך פגם אדם ונתקן עד סוף. ולא יתבטל בנתים על כל מיני הפגימות. שהזכרנו שבא לטהרם כמדובר. וזה יאמר הנה איל שנברא בין השמשות זך האיכות היה כי ע"כ מתחת עץ החיים היה רועה וממים שתחת עץ החיים היה שותה שע"כ התקיים. ואין זה כ"א שרב איכותו שלא היה ניתן במקום שאר חיה ובהמה כ"א במקום שצדיקים עומדים. וע"כ אל תתמה שהספיק. ריח ניחוחו להיות נודף מסוף העולם וכו'. שהוא מאדם עד לעתיד לבא להיות הולך ומתקן ומכל כל העולם מפגימותו הנאמרים באמת: