בראשית כב:כב מפרשים: אם למקרא, מנחת שי ומדרש שכל טוב

כשד. בהמשך הזמן מכשד נעשה בלד, ונקראו בניו בלדיים בלשון חז"ל ובלשון יוני ורומי, וזאת אשר דבר אופרט Etudes Assyriennes כבר הגדנו מראש איך יומר ס' בל' בשרשים כשיבואו קודם ת' או ד', ובכן פעמים מאסטפאר נעשה אלטפאל, וכן שם כלדיים הוא לאות על אמתת הכלל הזה בלשון הבבליים, כי כשר הומר בכלד, והיונים לא ידעו מהשנים רק השם האחרון — ועיין על היות הכסדיים אחדים עם הכרדיים Tesoro di Antichita vol. 2. 106. ושם כסדים יש לו שני הוראות הן בל' מקרא הן בל' הקדמונים, כאשר כתב Eus. prep. ev. vol. 2. Paris 674. משם פורפיריו וז"ל כלדי (או כשדי) פעמים שירצה בו כת כהנים וכומרים המשתדלים בחכמת האצטגנינות, ופעמים הגוי כלו, כאשר נקראים היום אנשי אשור הנקראים כשדים: ומעתה נסתלקת התמיהה איך יאמרו רבותינו כלדיים על הכשדים בלשון משובש לקוח מל' יוני או רומיי כאשר דמינו עד עתה, אחר היות שם כשדים שגור בפיהם וידוע בכתבי הקדש, האם נזיד לומר שלא הרגישו שהכלדיים Caldei של היונים הן הן הכשדים שבכתוב? ואחר האמור תנוח דעתינו כי גם רבותינו גם היונים באמרם כלדיים, לא סרו ממשפטי לשון הכסדים הממירים ס' בל' — וכיוצא משני הוראות שיש לשם כסדים בכתוב ובדחז"ל כאשר רמזנו, מצינו כיוצא בלשון חברים (אתו חברי לבבל) שהם שם אומה, גם שם אמגושים.

ואת בתואל. בלא מקף והאל"ף בצירי ובטעם טפחא כן הוא במדוייקים:

ואת כשד וגו'. לא שמעתי מדרש לשמותם: