בראשית כב:כד מפרשים: רמב"ן, ספורנו, הטור הארוך ומדרש לקח טוב

וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה יְסַפֵּר הַכָּתוּב כָּל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת אַבְרָהָם בִּבְנֵי אָחִיו. וְיִתָּכֵן שֶׁנִּכְתַּב זֶה לְהוֹדִיעַ כָּל יִחוּס נָחוֹר, כִּי כֻּלָּם רְאוּיִים לְהִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל כֻּלָּם אָמַר "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי" (בראשית כ"ד:ל"ח):

וּפִילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶד גַּם הִיא. וְהִגִּיד הַמַּגִּיד שֶׁגַּם פִּילַגְשׁוֹ יָלְדָה אֶת מַעֲכָה, שֶׁהָיְתָה כְּמוֹ כֵן רְאוּיָה לִבְנוֹ אִם לֹא יִבְחַר בְּרִבְקָה וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְזֶרַע כְּנָעַן:

ופילגשו ושמה ראומה. סיפר הכתוב כל הבשורה שבשרו לאברהם בבנים. ויתכן שנכתב זה להודיע כל יחוס נחור פי' כי כולם ראויים לידבק בזרעו של אברהם ועליה' נאמר כי אל ארצי ואל בית אבי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק: