וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃
בית הלוי
ויתן לי את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו גו', השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה. הנה אברהם לא ביקש רק המערה כי רק היא לבד נצרכה לו אז ואמר לו אשר בקצה שדהו כאומר כי לא יתקלקל השדה ע"י מכירת המערה יען כי המערה היא בקצה השדה, ועפרון השיב לו במרמה כי נותן לו במתנה השדה והמערה ובזה הראה לדעת דע"י לקיחת המערה גם השדה תקולקל ע"י דריסת הרגל וע"כ אמר כי נותן לו במתנה גם את השדה. ואברהם הבין כוונתו ואמר לו אם אתה שמעני נתתי כסף השדה. דישלם לו דמי כל השדה ובה הרי נכלל גם המערה אשר בקצהו:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ח] בפירוש המלה נחלקו רז"ל (עירובין נג א) רב ושמואל, חד אמר שני בתים זה לפנים מזה, וחד אמר בית ועליה על גביו, וכן פי' רש"י ז"ל "בית ועליה על גביו" והוה כפולה בשתי תקרות, אבל שני בתים לא שייך בהו לשון כפולה, ועיין רמב"ן שהשיג על רש"י ז"ל, וכתב שאיננו נכון, ודעת הח' ז"ל כדעת רש"י ז"ל, וכן פי' הרדי"א, שדעת הראב"ע שהי' שתי המערות זו על זו שהיתה קרקע המערה העליונה עליית המערה התחתונה, ודעת הרד"ק בשרשים שרש כפל "מערה לפנים ממערה" פי' שהי' שתיהן ביחד וכותל מפסיק ביניהן, אלא שלאחת היה לה פתח אל החוץ, והיא נקראת חיצונה, ולשנית לא היה לה פתח לחוץ, רק דרך החיצונה, נכנסין לה בפתח שבכותל המפסיק ביניהן, והיא נקראת פנימית, והמערה הוא חפירה שתחת הארץ, והרשב"ם פי' כל הבקעה קרויה מכפלה, כמו ככר הירדן, וכן מוכיח לפנינו "שדה עפרון אשר במכפלה" וכן פי' הרמב"ן ורע"ס, ויתכן לפי דרכם שעל דבר הכפלת המערה ההיא קראו את כל הבקעה ההיא מכפלה:
פענח רזא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
המכפלה. בַּית וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּ"אַ שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ"ג):