וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
פענח רזא
נתתי כסף השדה קח ממני, י"מ דלצדדין קאמר, נתתי כסף השדה בתמי', כלומר וכי נתתיו לך עד שאתה אומר השדה נתתי וגו' ואתה עושה עצמך כאלו נתתי כסף השדה ואינו כן לכן קח ממני, כי אינני רוצה בחנם, ר"י מאורלייניש:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יא] והרמב"ן ז"ל פי', כי שעורו אם אתה אם תשמעני, וענינו כמו אם אתה תשמעני, ובא הכפל לנחץ הענין, ויסכים לדעת אונקלס שתרגם "אם את עביד לי טיבו" ופי' שתעשה רצוני כמו שאמרת, ויוב"ע תרגם "אם אנת צבי למעבד לי טיבו", וכן הוא בפס"ז "אם אתה חפץ בטובתי" והנה לפי פירושם "אם אתה" הוא מאמר נפרד מן "לו שמעני", ועיין רש"י ורד"ק שלפי דעתם "שמעני" הוא צווי במקום עתיד, ועיין בביאור שד"ל שכתב שמלת "שמעני" שהוא צווי לא תפול לא אחר "לו" ולא אחר "אם" ונ"ל לקרוא שמְעֵנִי בינוני, כאמרם "בכך אתה פוטרני" (מנחות סה ב,) אתה מביאני לחיי העוה"ב (ע"ז יח א) עיי"ש, והנה טעם המליצה אם אתה שומעני, ולו אתה שומעני:
רש"י
אך אם אתה לו שמעני. אַתָּה אוֹמֵר לִי לִשְׁמֹעַ לְךָ וְלִקַּח בְּחִנָּם, אֲנִי אִי אֶפְשִׁי בְּכָךְ: