לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יד] ופי' באי שער שבאים ויוצאים בשער, ר"ל כל אנשי העיר, ופעם יאמר "באי", ופעם יאמר "יוצאי", כמ"ש כל יוצאי שער עירו (למטה לד כד) וענין אחד הוא ר"ל כל אנשי העיר, ועל דרך הקיצור יאמר באי לבד, או יוצאי לבד, ופעם יאמר שניהם (ירמי' יז יט) "הלך ועמדת בשער בני העם אשר יבואו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו":
דברי דוד
בכל באי וגו' בקרב כולם הקנהו לו כו' של"ת שהכל נקנה לאברהם מצד הדין ממילא כיון שקנה השדה כדאיתא בפרק הספינה קנה קרקע קנה אילנות שבה אלא לעיני כל באי שער עירו הקנהו לו בפירוש הכל. דאי היה מצד הדין לא נ"מ בזה שהיו כל באי שער שם אלא דהוא אמר בפירוש כן בפרסום גדול. וזה נלמד מדאמר למקנה ולא אמר לאברהם לחוד אלא דמרמז שהקנין נעשה בפירוש כן., וא"ל למה הוצרך באמת להתנות כן כיון דממילא קנה אותם הא ל"ק דאיתא בפ' המוכר את הבית האי מאן דזבין ארעא לחבריה צריך למכתב קני לך דיקלין ותאלין והוצין ואע"ג דכי לא כתב ליה נמי קנה מ"מ שופרא דשטרי הוא למכתב בפירוש משום ב"ד טועין וה"נ גבי קנין אברהם דכאן. (כנ"ל נכון בדברי רש"י):