וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃
אבי עזר
כי בת פלוני לפלוני. עיין רש"י (בראשית ט׳:ו׳). בדיבור המתחיל לא טוב היות האדם לבדו ותבין סודו:
בכור שור
לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני. שאר אכסנאים מתחתנים בבני הארץ כדי שיירש נחלה במקום ע"י נישואין כמו שעשה עשו שירש הר שעיר ע"י אהליבמה אבל אני איני צריך שהרי נתן לי הק' את הארץ:
ברכת אשר
"ואשביעך... אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" וגו'. טעמים רבים נאמרו באשר לסיבת רצון אברהם אבינו ע"ה שלא לקחת לבנו אשה מארץ כנען, ודומה שרק רש"י מתעלם משאלה זו. רשב"ם - דווקא ממשפחתו, רמב"ן - לא מזרע כנען שהוא ארור (ואלו היתה לו בת, לא היה לו למי להשיאה), ר"ע ספורנו - לא מצא בכנען הגונה לו, "אור החיים" הק' - כדי למנוע נישואין עם בת אליעזר שהוא מזרע כנען. (פ' חיי תשמ"ח)