בראשית כד:ד מפרשים: בית הלוי, ברכת אשר, חזקוני ואבן עזרא

וישביעני אדוני גו' ולקחת אשה לבני. הנה אברהם אמר לו ולקחת אשה לבני ליצחק והעבד אמר להם רק לבני ולא סיים ליצחק כאשר נאמר לו. רק הענין דאמר לו לבני ליצחק הכוונה שיבחר אשה שתהיה הגונה לבני דהיינו שתהיה כלתו של אברהם, ותהיה הגונה להיות אשת ליצחק לפי מעלתו. והנה נסביר לדמיון אחד, מנהג קצת מהגבירים שיש לו בת ומשדך אותה עם בן רב גאון אחד ומפזר להחתן עבור יחוסו עשרת אלפים רו"כ. ובא אליו שדכן אחר וא"ל הן אתה רוצה ליתן עבור זה שיש להחתן אב גאון עשרת אלפים רו"כ הן אני אתן לך עלם מהולל אשר הוא בעצמו יהיה גאון גדול וקח אותו לחתן. ולא רצה הגביר ואמר לו אין בדעתי לעשות בתי שתהיה רבנית. ומובן מדבריו כי התורה אצלו למעלה גדולה תחשב אבל אינה מענגת וע"כ עבור אב גאון יפזר הרבה אבל את הגאון בעצמו לא יתרצה ליקח לחתן כי אינו רוצה שבתו תהיה מיושבות אוהל רק תהיה אשת גביר סוחר ותהנה מעוה"ז במרכבה וכדומה. וכן היה אז כשבא אליעזר וראה בני הבית והכיר את לבן ומדרגתו נתיירא כי אם יהלל את יצחק כי הוא צדיק גדול אפשר יקולקל עי"ז כל השידוך וע"כ הסתיר ולא דבר כלל מיצחק רק דבר ממעלות אברהם ובזה ודאי יסכימו כי גם להם מרוצה שיהיה להחתן אב צדיק, גם זה ראיתי קצת מזה בחיבור הנ"ל ושכחתי שמו והוספתי בו דברים:

"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך". בשבת שמתי לב לביטוי המפתיע "אל ארצי". הרבה עשרות שנים אברהם אבינו ע"ה כבר יושב בא"י, והארץ מובטחת לו הרבה פעמים, ועדיין הוא קורא לה לארם - "ארצי". האמנם? מששאלתי אחרים, הופתעו אף הם. אך תשובה טובה לא קיבלתי. בימים אלה הצעתי לדינה שתי' הרוצה למסגר לנו איזה פס', לכתוב: "הרחמן, הוא יוליכנו קוממיות בארצנו", כפי שמברכים אחינו הספרדים, וזאת לרגל ההתרפסות בפני כל גוי, לרבות אבי אבות הטומאה השוררת כיום אצלנו, וכלה ב"נושאים ונותנים" (מה נושאים?) על שלום. (פ' חיי תשנ"ג)

אל ארצי חרן.