בראשית כד:יז מפרשים: רש"י, ברטנורא, רמב"ן ואור החיים

וירץ העבד לקראתה. לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (בראשית רבה):

וירץ העבד לקראתה לפי שראה שעלו המים לקראת' קשה מנא לו. י"ל דנפקא ליה מדכתיב לקראתה דהל"ל וירץ אליה שהרי הוא היה עומד על העין או הבאר והיא שאבה והלכה ללכת לדרכה כדכתי' ותמלא כדה ותעל ואינו נופל לשון לקראתה אלא כשאדם הולך למזרח וחבירו למערב והולכים זה לקראת זה אבל כאן ששניהם הולכין בדרך אחד היה לו לכתוב וירץ העבד אחריה אלא שכתב לקראתה שפירושו וירץ העבד על מעשה לקראתה כלומר שראה שעלו המים לקראתה ורמז לנו הכתוב דבר זה שבכולן כתיב יוצאות לשאוב מים ואלו ברבקה לא כתיב ותשאב אלא ותמלא כדה ותעל דמשמע בלא שאיבה כלל ואעפ"י שכתוב אחר כן ותשאב לכל גמליו לאו כל שעתא מתרחיש ניסא:

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ד:י"ז) לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס':ה') "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם מִיָּד עָלוּ, אָמַר לָהּ הקב"ה, אַתְּ סִימַן בְּרָכָה לְבָנַיִךְ. נִרְאֶה שֶׁדִּקְדְּקוּ כֵן מִלְּשׁוֹן "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", שֶׁלֹּא אָמַר "וַתִּשְׁאַב וַתְּמַלֵּא" וְנַעֲשָׂה לָהּ הַנֵּס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אַחֲרֵי כֵן כָּתוּב "וַתִּשְׁאַב", וְהָעֶבֶד כְּשֶׁסִּפֵּר לָהֶם אָמַר (בראשית כ"ד:מ"ה) "וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב", אוּלַי לֹא יַאֲמִינוּ: