בראשית כד:כה מפרשים: רש"י, ברטנורא, חזקוני ורשב"ם

מספוא. כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִים קָרוּי מִסְפּוֹא, כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים:

מספוא כל מאכל בהמה קרוי אספוא. קשה מאי משמע דלשון מאכל בהמות הוא. י"ל מדברי רבותינו ספי לתורי ספי ליה כי תורא שפי' תנו מאכל לבקר תנו לו מאכל לשור אף זה מספוא לשון מאכל בהמות לכך פרש"י כן:

גם תבן גם מספוא שלא שאלת, גם מקום ששאלת. גם לרבות צרכו וצורך האנשים אשר אתו.