וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃
פענח רזא
אלי לא תאבה האשה, פירש"י אלי כתיב וכו', ותימה א"כ הראשון הי' ראוי להיות חסר בתוך דברי אליעזר לאברהם לא במקום הזה כשחזר לסדר הדברים לפניהם (וי"ל שבא הכתוב לומר שלעוצם הימנותי' סיפר גם להם כ"ז, שמתוך שיראו שהוא משתוקק להתחתן בו ולא זכה לכך יקפצו המה עליו, והדבר פשוט שאין ראוי לכתוב לרמוז הדבר ב' פעמים, לכן יותר נאות לרמזו כאן והראשון יהי' מלא:
רש"י
אלי לא תלך האשה. אלי כְּתִיב, בַּת הָיְתָה לוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְחַזֵּר לִמְצֹא עִלָּה שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַבְרָהָם לִפְנוֹת אֵלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם בְּנִי בָרוּךְ וְאַתָּה אָרוּר וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ:
ברטנורא
אולי אלי כתיב בת היתה לו לאליעזר וכו'. י"ל דלכך אמר להן כדברים האלה כדי שיאמינו לו כלומר אם תחשבו כי כל אלה הדברים אני בודה מלבי כי לולא אהבתי את אדוני הייתי חפץ שלא הייתם נותנים אותה אליו כדי שאתן לו את בתי כי כן אמרתי לאדוני: