וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה וילינו, כל לינה שבמקרא לינת לילה אחד. ע"כ. וקשה לי, לשם מה צריך רש"י לחזור כאן על מה שכבר אמר למעלה (כג ד"ה ללין), ומה גם שכאן ודאי וודאי שמדובר בלינת לילה אחד. ועצם הכלל של רש"י ראוי לבדיקה. (פ' חיי תש"ן)
העמק דבר
ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו. מספר הכתוב דשמחו כעל נשואין. ומש״ה כתיב והאנשים אשר עמו. ולא כמו לעיל ל״ב והאנשים אשר אתו היינו משום דעמו משמע השתוות בצוותא אחת יותר ממשמעות אתו כמש״כ לעיל כ״ב ג׳ ובכ״מ ואין שמחה כ״א במריעות יחד עם אחרים בצוותא :