בראשית כד:נה מפרשים: חנוכת התורה, מחוקקי יהודה; קרני אור, פענח רזא ורש"י

ברש"י ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור ופירש רש"י ובתואל היכן היה הוא רצה לעכב ובא מלאך והמיתו. וי"ל עוד כי לבן ואמו בכוונה הרגו לבתואל כיון שלא בטובתן נתנו לרבקה ללכת. ורצו שעל כל פנים תוכל רבקה למאן כשתגדל כאשר תחפוץ. כי קטנה היתה בעת הנישואין וקיימא לן קטנה שהשיאוה אחיה ואמה יכולה למאן כשתגדל. וזאת יוכל להיות רק כשישיאוה אחיה ואמה אבל לא כאשר יקבל אביה הקידושין עבורה. לכן הרגו אותו:

[כט] יתכן כי בתואל שהיה בן אחי אברהם היה חפץ מאוד בזווג רבקה עם יצחק לפיכך אמר מיד "הנה רבקה לפניך קח ולך" (למעלה פ' נא) והוא עומד בדבורו ולא רצה להכניס שום עיכוב בדבר, ואחיה ואמה הם אמרו "תשב הנערה אתנו" והם אמרו נקרא לנערה (פ' נז) (שד"ל):

[ל] והדרש ידוע (בב"ר פ' ס) ובתואל היכן ? הוא בקש לעכב וניגוף בלילה, ועיין (ילקוט רמז קט ובתרגום יוב"ע):

ויאמר אחיה ואמה. וּבְתוּאֵל הֵיכָן הָיָה? הָיָה רוֹצֶה לְעַכֵּב וּבָא מַלְאָךְ וֶהֱמִיתוֹ: