וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃
מאור ושמש
ויקראו לרבקה ויאמרו אלי' התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך ויש להבין אחר שמתחלה הסכימו על הדבר ואמרו מה' יצא הדבר לא נוכל לדבר אליך כו' ועתה חזרו ושאלו את רבקה התלכי והנה רש"י ז"ל פי' מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה אמנם עוד יש לאלקי מילין כי הנה רש"י ז"ל פי' על פסוק ויאמר אחי' ואמה ובתואל היכן הי' כו' ובא מלאך והמיתו ולפי הנראה המלאך הזה הי' מלאך גבריאל מלאך הגבורה וזה מרומז כי כמה פעמים נמצא בפרשה זו האיש והאיש יבא אל האיש כו' ועוד כמה פעמי' וכדאיתא בש"ס במס' ברכות אין איש אלא גבריאל שנאמר והאיש גבריאל ע"כ כשמת בתואל פתאום הבין לבן הרמאי כי נמצא ביניהם הבא עם אליעזר המלאך גבריאל הממונה על הדינים ע"כ אמרו אל רבקה התלכי עם האיש הזה ר"ל האם לא תפחדי מהמלאך הזה הממונה על הגבורות הנקרא איש כנ"ל אמנם היא השיבה אלך כי באמת מצינו ברבקה שהיתה בת שלש שנים ועשתה כמה גבורו' שהשקותה עשרה גמלי' וכל האנשי' אשר היו אתו וזה אינו עפ"י הטבע רק ששמשה בשם של גבורה היוצא מר"ת אתה גבור לעולם אדני וזה מרומז בפסוק ותאמר גם לגמליך אשאב כדאיתא ברבינו בחיי ובשאר מפרשי הקדושי' וגם רבקה בעצמה היתה בחינו' דינא רפיא כדאיתא בזו"הק ע"כ אמרה שאינה מפחדת כלל רק תלך ודו"ק.
דברי דוד
ותאמר אלך, ואף אם אינכם רוצים. הוכיח רש"י זה דאל"כ למה אמרה אלך היה לה לומר כן או הן. אלא דעליה גופה קשה מאין ידעה שאין רצונם שתלך שהוצרכה לומר כן. וי"ל דדקדקה בלשונם שאמרו התלכי עם האיש הזה ולא סיימו לומר אם לא כמו בכ"מ שיש שאלה כגון לעיל לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא, למען אנסנו אם ילך בתורתי אם לא, אלא ודאי לאו בדרך שאלה של ספק אמרו זה אלא דרך, קושיא של תמיה, אמרו כן התלכי עם האיש הזה הא ודאי אין זה מן הראוי, ועל זה השיבה אפילו הכי אלך ואין להקשות מפסוק האלך ואקרא לך מינקת מן העבריות דשם הוה שאלה ולא נאמר אם לא. דדוקא בשאלה ששני הצדדים שקולים אז שייך או לא משא"כ גבי מינקת דשם לא הוה שקולים דהא ע"כ צריך לה מינקת עברית דהא לא רצה לינק ממצרית א"כ הכרח, לקרוא עברית ולא אמרה האלך כו' אלא שלא לילך בלי רשות: