וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
בעלי ברית אברם
ויברכו את רבקה ויאמרו לה וגו׳. ירצה כבר ידעת מה שכתבנו לך בספר חסד לאברהם כי האיש ישראלי בהיותו בא״י יש לו ב׳ אלפים מלאכים מימינו וב׳ אלפים משמאלו כמנין כ״ב אותיות התורה וסי׳ רבותים אלפי. והם מלאכים קדושים כמו שורש נשמתו שהיא קדושה. והנה כאשר יצאו ישראל לחו״ל ללחום מלחמת מצוה או מלחמת הרשות כי כפי זה יצאו בלא שמירה אחר שהמלאכים הקדושים לא יצאו לחו״ל הטמאה לכך ברכו את רבקה בברכה אחת היא שמצד שהוא מחוצה לארץ יהיה לה זאת הברכה שכאשר אחד מזרעה שהם בני יצחק ויעקב יצאו לחו״ל שיזדמנו להם ממלאכי חו״ל שהם עשרת אלפים מצד ימין ואלף מצד שמאל והסימן יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. ובזה יהיה להם שמירה בצאתם לחו״ל. וז״א מצד שאחותנו את תהיה אלפי שהוא מצד שמאל ורבבה מצד ימין. בזאת השמירה יוכל זרעך לירש שער אויביו וגו׳:
פני דוד
וַיְבָרְכוּ אֶת־רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ־אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו:
פני דוד
פירש מר זקנינו הרב חסד לאברהם ז"ל בס' בעלי ברית אברהם (כתב יד) כי ישראל שבארץ ישראל יש לו כ' אלפים מלאכים מימינו וב' אלפים מלאכים משמאלו כמנין כ"ב אותיות והם מלאכים קדושים כמו שרש נשמתו שהיא קדושה. וכאשר יצאו לח"ל למלחמה יצאו בלי שמירה שהמלאכים הקדושים לא יצאו לח"ל הטמאה לכך ברכו את רבקה שמצד שהיא אחותם מח"ל שכאשר א' מזרעה בני יצחק ויעקב יצאו לחו"ל שיזדמנו להם ממלאכי ח"ל עשרה אלפים מימין ואלף משמאל ויהיה להם שמירה בצאתם לח"ל וז"ש אחותנו מצד שאת אחותנו תהיי לאלפי משמאל ורבבה מימין ובזה יוכל זרעך לירש שער שונאיו עכ"ד ובזה אפשר שזה כיונה רבקה באומרה ליעקב ועתה קום ברח לך אל לבן אחי חרנה ושלחתי ולקחתיך משם כלומר ועתה שזרעי יש לו מלאכים מח"ל כשיצא לח"ל קום ברח לך אל לבן אחי שהוא בח"ל ושלחתי ולקחתיך משם בכח זה שלוו לך מלאכי ח"ל וכן הוות ליה כמשז"ל בפ' ויקרא שם המקום ההוא מחנים:
פני דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדפני דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדחתם סופר
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
את היי לאלפי רבבה. אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ וגו', יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֵּךְ וְלֹא מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת: