בראשית כה:ג מפרשים: רש"י, אבי עזר, חזקוני ורמב"ן

אשורים ולטושים. שֵׁם רָאשֵׁי אֻמּוֹת (בראשית רבה), וְתַרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס אֵין לִי לְיַשְּׁבוֹ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא שֶׁפֵּרֵשׁ לְמַשִּׁירְיָן, לְשׁוֹן מַחֲנֶה, וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ כֵן מִפְּנֵי הָאָלֶ"ף שֶׁאֵינָהּ יְסוֹדִית, הֲרֵי לָנוּ תֵּבוֹת שֶׁאֵין בְּרֹאשָׁם אָלֶ"ף וְנִתּוֹסְפָה אָלֶ"ף בְּרֹאשָׁם, כְּמוֹ חוֹמַת אֲנָךְ (עמוס ז) שֶׁהוּא מִן נְכֵה רַגְלַיִם, וּכְמוֹ אָסוּךְ שָׁמֶן (מ"ב ד), שֶׁהוּא מִן וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ:

אשורים כו'. והנכון בעיני כי הם שמות. המעין יראה שבתורה נחשבו בני קטורה ששה עשר. ובדברי הימים לא קחשיב רק שלשה עשר. ולפי תרגום אונקלוס ניחא. דפירש למשרין וכו'. ויוכל להיות שבני דדן שהיו למשריין היו מבנות דדן. כמו בני יעקב בני ישראל. או שיש טעם אחר מה דלא חשיב בתורה שמות בני דדן. לכן לא קחשיב גם כן בדברי הימים. אבל רש"י ז"ל לא הלך בעקבותיו. לכן פירש בשיר השירים. ששים המה מלכות וגו'. דקחשיב לבני קטורה ט"ז. וגם הרב לא הלך בדרך התרגום. ולפי דבריהם יקשה מאד דסתרי חשבון התורה נגד בדברי הימים:

אשורם יושבים במחנות כתרגומו משירין לטושם מפוזרים כמו נטושים על פני השדה נו״‎ן מתחלפת בלמ״‎ד.