וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃
רש"י
מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. בֶּן ק' כְּבֶן ע' וּבֶן ע' כְּבֶן ה' בְּלֹא חֵטְא:
דברי דוד
מאת שנה ושבעים שנה וגו'. עיין לעיל גבי שרה בתחילת הפרשה מה שכתבתי מזה:
אלשיך
ואלה ימי שני כו'. טעם אומרו אשר חי. מה שלא נאמר בשום צדיק זולתו אפשר במ"ש ז"ל (ב"ר פ' ס"ג) כי על שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה מת חמש שנים קודם זמנו. וז"א אשר חי כלומר שלא היו כל חייו כ"א אשר חי מהם. או אפשר על כי אברהם היה גר למ"ד בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו ולמ"ד בן מ"ח שנה והנה היה אפשר שלא יחשבו לו ימי צדקות מאז הולדו רק מאז הכיר את בוראו. ע"כ אמר כי לא כן הוא. והוא כי חי נקרא הצדיק כמשז"ל (ברכות דף י"ח) מפ' ובניהו בן יהוידע בן איש חי וכי כולי עלמא בני מתים נינהו אלא שהיה צדיק שהצדיק נקרא חי ועד"ז יאמר אלה ימי שני חיי אברהם שיקרא בכל שנים אלו חי ק' וכו' שכולל מיום הולדו: