חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃
מנחת שי
חדד ותימא. בכל ספרים מדויקים בשני דלתי"ן וכ"כ החזקוני ויש לי תמיה מיונתן בן [צ"ל ראו] יעוזיאל שתרגם חדד חריפא מלשון וישם פי כחרב חדה (ישעיהו מ״ט:א׳-ב׳) ששרשו חדד וכן בדברי רז"ל נפל תורא חדד סכינא ועוד אמרו שני תלמידים המחדדים זה את זה בהלכה ענין חריפות וגם הרמ"ה כתב חדד ותימא עם ב' דלתי"ן כתיב ודבר זה מוכרח גם מהמסורת האומרת בד"ה חדד ב':
נתינה לגר
לאמתם, לאומהון. כל לאמים ת' "מלכוון" רק הכא שמזכיר נשיאים הוכרת לתרגם כן. ויסודתו בלשון. יען כי כל לאומים הל' הוא מן השרש, והראי' "ולאם מלאם יאמץ" והוא בל' זכר, אבל פה הל' הוא מאותיות בכל"ם, והיא מן אימה, והראיה כי גם הרבוי בעברית בא בל' נקבה.