בראשית כה:טז מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אבי עזר וברטנורא

[י] ואו"ת "ובכרכיהון" והם ערי מבצר, ערים גדולות ובצורות (דבר' א כא) תרגמו "וכרכין" ובלשון יוני עיר מוקפת חומה נקרא כרך, וכן יוב"ע תרגם ובטירותם ובקסטְרָוותהון" והוא בלשון רומי מבצר, ולדעתו יהיה טירותם מענין "נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי" (שה"ש א ו) לשון שמירה, ונקרא עיר מבצר טירה להיותה משומרת מן השלל והביזה, גם על ידה משתמרת כל המדינה ממלחמות האויבים, וכן פי' רש"י ז"ל (שה"ש ח ט) עה"פ "נבנה עליה טירת כסף" שפי' נהיה לה לעיר מבצר, וכן פי' הרד"ק בפי' על התורה "בטירותם הם הכרכים והמבצרים", וכן פי' שד"ל "מצאנו טירות במדין (במד' לא יו"ד), ובבני קדם (יחזק' כה ד), נראה שהוא לשון מבצרי ומצודה, ונגזר מן "צור" בארמי "טינרא",:

[יא] והרד"ק בשרש "טיר" כתב "פי' ארמון ונקרא הארמון כן לפי שכותלי הארמון עשוין טירות טירות שוה באבני גזית, כי הטור הוא הנקרא בדרז"ל "נדבך" כמו שאמרו (ברכות פ"ב מ"ד) והאומנים קורין בראש הנדבך, וכן "שלשה טורים גזית" (מ"א ז יב) פי' שורות ומערכות, וכן תיוב"ע "תלתא סידרין" לפיכך נקרא הארמון טירה, אבל "טירת כסף" אין פי' ארמון לפי דעתי, אבל פי' כותל כמו שאמר "לוח ארז", ור' יונה פירשו בענין ארמון (כדעת הח' ז"ל) והבדיל טור וטור בענין, ובשרש, ולפי דעתי כי הוא ענין אחד ושרש אחד ":

[יב] לדעת הרד"ק בשרשים שרש "אם" שרשו "אמם" והביא בשם אביו ראיה מן לשון הערב שנקרא אלאמ"ם:

בחצריהם. כְּרַכִּים שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה, וְתַּרְגּוּמוֹ בְּפַצְחֵיהוֹן שֶׁהֵם מְפֻצָּחִים, לְשׁוֹן פְּתִיחָה, כְּמוֹ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ (תהילים צ"ח):