וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃
ברכת אשר
"...בשמתם לתולדתם". ראה ביאורו של ר' יהודה קיל שי' למלה "בשמתם", והוא מפתיע ומשכנע למדי. אך קשה לי, למה אינו מפרש כך גם בפס' טז. וכשקראתי את כתב היד בשעתו, לא שמתי לב לדבר, ועכשיו אי־אפשר לשאול אותו, ל"ע. (פ' חיי תשס"ה)
אם למקרא
נביות וקדר. אלו השנים עשרה נשיאים שהבטיחו הקדוש ב"ה לאברהם להוציא מישמעאל — וישמעאל ג"כ לראיה לאמתת פירושנו על יצב גבולות עמים למספר בני ישראל — ושמע דברים יקרים באיאנסיביו vol. ll. p. 20. וז"ל מהגר המצרית נולדו לאברהם י"ב בנים שהלכו להם ארץ ערב, וחלקו הארץ לי"ב חלקים, והם היו להם המלכים הראשונים, ומזה קרה שעד היום אנו רואים י"ב מלפים בארץ ערב, ונקראים להם שמות כשמות בני ישמעאל הראשונים ע"כ וקצת מאומות אלה נזכרו בספרי הקדש, נביות, קדר, דומה (משא דומה) תימא, קדמה — ועל נביות בפרט, ראה — Eus. Prep. Evang. vol. ll. pag. 44. e 567. ed. Paris..