וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃
רקנאטי
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים. יודע ציד כד"א כנמרוד גבור ציד והענין כמו שאמרו רז"ל על כחו יורד ומתעה וזהו איש שדה זהו השדה שנהרג בו הבל. הוא השדה שנאמר בו כי בשדה מצאה. הוא השדה שנאמר בו נופל בשדה לא נודע מי הכהו והבן כל זה. ויעקב איש תם. ספר הבהיר אין תם אלא שלם שנאמר תמים תהיה עם יי' אלהיך ומתרגמינן שלים תהא. והרמז למה שנאמר תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ'). יושב אוהלים. יושב בין אהל אברהם ואהל יצחק ומקבל משניהם עליו נאמר מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יי' צדקות פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יי' (שופטים ה יא). מקול מחצצים זהו קול יעקב מלשון חצי ועומד. בין משאבים הם זרועות עולם האהלים הנזכרים השואבים מעולם העליון. שם יתנו צדקות יי'. משם שואבת המדה הנקראת צדק ילין בה (ישעיה א כא). צדקות פרזונו בישראל רמז ליסוד עולם. והמלה הפוכה מלשון פזר נתן לאביונים (תהלים קיב ט) כי הצדיק מפזר לכנסת ישראל:
מדרש לקח טוב
על כן יאמר כנמרוד גבור ציד. זה עשו. שהיו אומרים עליו כנמרוד גבור ציד. דכתיב ביה איש יודע ציד איש שדה (בראשית כה כז).
חתם סופר
*ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה וכו' הפ"י כ' לפרש הא דאמרו חז"ל פ"ק דברכות כל העוסק בתורה מזיקין בדלים ממנו דהנה הנקיבה לילית בגי' ת"פ והזכר בגי' ס"מ ושניהם בגי' תק"פ וכשמתדבקין נולדו מהם מזיקין והם בני רש"ף והוא בגי' תק"פ אבל השם א"ל מפסיק הס"מ לנוקבא וא"כ עם תק"פ בגי' תרי"א דהיינו תורה תורה בגמטריא תרי"א והיינו דקאמר דתורה מבטל המזיקין שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ודפח"ח. והפלאה הוסיף עשו עם ציד בגי' ת"פ והיינו עשו איש יודע ציד יודע לשון חיבור כמו והאדם ידע ויכול לחבר עשו עם ציד, היינו נוקבא עם איש שדה ס"מ, אבל יעקב איש תם יושב אוהלים של תורה ותורה מבטלת את המזיקין כדלעיל, ומרן הגאון זצ"צ הוסיף דאיש שדה יש לומר דהיינו אדני השדה דכתי' באיוב ונקרא ג"כ כבר דברא והיא חי' ששמה ידעוני שלוקחין עצם בפיו ועושין כישוף לאמור עתידות וסבר יצחק שבצדקתו נעשה לו כן שבא עליו רוח הקודש:
מאור ושמש
זמין למנויי פרימיום בלבדפני דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדפענח רזא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ: