בראשית כו:א מפרשים: אלשיך, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

ויהי רעב כו'. (א) אומרו מלבד כו' הוא מיותר. (ב) אומרו שכון בארץ אשר אומר אליך הוא מיותר ובלתי צודק. רק להולך אל מקום אחר ולא ידע לאיזה מקום אומר לו הוא ית' שכון במקום אשר אומר אליך כי אחר שרצונו ית' היה על המקום ההוא. כאומרו גור בארץ הזאת אם כן מתחל' הל"ל שכון בארץ הזאת. (ג) אחרי אומרו שכון למה חזר ואמר גור בארץ כו'. (ד) למה שינה הלשון משכון לגור. (ה) אומרו ואברכך כו' מורה שמצוהו על מנת לקבל פרס. (ו) אומרו כי לך כו' והקימותי את השבועה כי מה יתן ומה יוסיף לו כי יקיים שבועתו לאברהם והלא מאז נתחייב בה ואם הוא שלא יתנם לישמעאל הרי נאמר כי ביצחק יקרא לך זרע. (ז) למה ייחס הברכות האלה והרביתי כו' לאברהם ולא ליצחק:

אמנם הנה כתבנו כי אברהם הורשה ללכת מצרימה מפני הרעב וכאשר נרא' מרז"ל. והנה היה מקום לומר כי אולי מה שמנע הוא ית' את יצחק מרדה מצרימה היה על כי לא היה הרעב גדול כאותו שבימי אברהם. לז"א ויהי רעב כו' מלבד הרעב הראשון כו' כלומר כי השני לו מתייחס אליו גדול כמוהו ועם שאברהם הורש' לא הורשה יצחק כי עולה תמימה היה. והנה הלך אל אבימלך מלך פלשתי' על היותו בעל ברית אביו להסתופף בצלו ויקר מקרהו שהי' אבימלך בגרר וע"כ הלך גם היא לגרר שהיא א"י לא שעש' עיקר מהיות גם שם א"י כי הי' לו כהיתר לצאת כאשר יצא אביו וזהו וילך יצחק אל אבימלך כי מזה עשה עיקר והיא גררה. והנה עדיין צריך לתת טעם למה לא יחוש יצחק מעצמו לבלתי צאת מהארץ אל היותו עולה לה' עד שהוצרך הוא ית' לצוותו על הדבר. אך הנה היה עם לב יצחק כי טוב טוב היה לכת מצרימה. למען יחשבו ממנו מעתה ד' מאות שנה שבפ' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם משא"כ בא"י כי להם היתה כי הלא ניתנה לאברהם ולזרעו למורשה. ע"כ וירא אליו ה' ויאמר כו' והוא מה שכתבנו פ" לך לך כי עודנו אברהם בח"ל לא נראה אליו ה' כי אם ויאמר ה' אל אברהם מבלי הראות אליו והוא כי בא הדבר ע"י השתלשלות מסך משא"כ בארץ וזה מאמרו ית' אליו לך מארצך אל הארץ אשר אראך שאראך בה מראה משא"כ בח"ל וזה אומרו ית' אל יצחק שכון בארץ אשר לא תצטרך השתלשלות מסך כי אם שאומר אליך כי ממנו ואליך תהיה לך בה אמרתי משא"כ בח"ל:

או מעין זה אל תרד מצרימה כי הוא מקום שבמקום אשר ישכנו בו בני אדם אין אני מדבר אתך כאשר מצינו במרע"ה שאמר כצאתי את העיר אפרוש כפי כו'. ואמרו רז"ל (ש"ר פי"ב) שלא היה הוא ית' מדבר עמו תוך יישוב גילולי העיר אשר היא מלאה גילולים רק חוצה. זולתו במכת בכורות שהי' הכרח שלא לראות עוד פני פרעה והתנבא בפלטין שלו וזה יאמר שכון בארץ אשר או' כו' במקום שתשכון שם אומר אליך ואדבר בך ולא במצרים שתצטרך לצאת מהיישוב לשאומר דבר אליך. וש"ת שא"כ איפה איך יתקיים בך כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם וארץ ישראל לכם היא אל תחוש ע"ז כי הנני מודיעך שאותו הגירות אחשבהו לך בארץ הזאת. וזהו אומרו גור בארץ הזאת כי אותו הגרות תעשנו פה ותרויח בזה כי ואהי' עמך והוא כי גם אם היית הולך ח"ל היתה שכינה הולכת אתך כמ"ש הוא ית' ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה עם כל זה המדרגה אשר תשיג פה לא יהיה בלכתי אתך שם כי שם היא מדרגת בחינת אהי' שבשכינ' וז"א כי אהיה עמך ולא אמר כי אנכי עמך: