בראשית כו:יב מפרשים: בעלי ברית אברם, מחוקקי יהודה; קרני אור, אוהב ישראל ורש"י

ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה׳. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד. ויהי לו מקנה צאן וגו׳. ויקנאו אותו פלשתים. וכל הבארות אשר חפרו עבדי וגו׳. וימלאום עפר. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפור את בארות המים וגו׳. ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים. ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפור וגו׳ ויקרא שמה רחובות. כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ. יש לשום לב באלו הכתובים. א׳ באומרו ויזרע יצחק בארץ ההוא וגו׳. היל״ל ויזרע יצחק בארץ ההוא בשנה ההוא ויברכהו ה׳ וימצא בשנה ההוא. ומהו וימצא בשנה ההוא וגו׳. ב׳ אומרו ויגדל האיש וגו׳ עד כי גדל מאד. והנה מכלל הברכות והיית רק למעלה והכוונה כי עדיין יש לו עלייה. אמנם בגר אמר הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה. ר״ל מעלה שאין אחריה מעלה כי אם ירידה. וא״כ איך אמר כי גדל מאד. ג׳ אומרו ויקנאו אותו פלשתים. הנה רז״ל (ב״ר פ׳ ס״ד) אמרו שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. ואיך יאמר הכתוב ויקנאו אותו פלשתים וגו׳. ד׳ אומרו וכל הבארות קודם ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו וגו׳. כי היל״ל ויאמר אבימלך אל יצחק וגו׳ וילך משם יצחק. ואח״כ יאמר וכל הבארות וגו׳. ואח״כ יאמר וישב יצחק ויחפור את בארות המים. ולא כן עשה וגו׳. ועוד ספיקות הרבה בכתובים יתורצו ע״פ דרכנו. ואין להאריך לזכרם:

ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה׳. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד. ויהי לו מקנה צאן וגו׳. ויקנאו אותו פלשתים. וכל הבארות אשר חפרו עבדי וגו׳. וימלאום עפר. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפור את בארות המים וגו׳. ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים. ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפור וגו׳ ויקרא שמה רחובות. כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ. יש לשום לב באלו הכתובים. א׳ באומרו ויזרע יצחק בארץ ההוא וגו׳. היל״ל ויזרע יצחק בארץ ההוא בשנה ההוא ויברכהו ה׳ וימצא בשנה ההוא. ומהו וימצא בשנה ההוא וגו׳. ב׳ אומרו ויגדל האיש וגו׳ עד כי גדל מאד. והנה מכלל הברכות והיית רק למעלה והכוונה כי עדיין יש לו עלייה. אמנם בגר אמר הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה. ר״ל מעלה שאין אחריה מעלה כי אם ירידה. וא״כ איך אמר כי גדל מאד. ג׳ אומרו ויקנאו אותו פלשתים. הנה רז״ל (ב״ר פ׳ ס״ד) אמרו שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. ואיך יאמר הכתוב ויקנאו אותו פלשתים וגו׳. ד׳ אומרו וכל הבארות קודם ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו וגו׳. כי היל״ל ויאמר אבימלך אל יצחק וגו׳ וילך משם יצחק. ואח״כ יאמר וכל הבארות וגו׳. ואח״כ יאמר וישב יצחק ויחפור את בארות המים. ולא כן עשה וגו׳. ועוד ספיקות הרבה בכתובים יתורצו ע״פ דרכנו. ואין להאריך לזכרם:

[ד] כן הוא בדרז"ל בכמה מקומות "פודהו בשער מקומו" (מעשר שני פ"ד מ"א) פי' כששוה במקומו, "מפקיעי שערים" (תענית טו ב) נפל שעריהון דפוריא (פתיחתא דרות רבה פ"ב) פי' מקח ומחיר לפי שווי החפץ ואומדן הדעת, והוא מלשון הכתוב "מאה שערים" והשם "שיעור" "אין להם שיעור" (פאה פ"א מ"א) "יש לה שיעור" (חלה פ"ד מ"ח) וכן בתיוב"ע (ברא' כא טז) "כשיעור מיגד בקשתא":

בארץ ההוא. אַעַ"פִּ שֶׁאֵינוֹ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִם (בראשית רבה):