וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃
פני דוד
ויחפרו עבדי יצחק וכו'. אפשר לפרש במ"ש בקדושין ריש פ' האומר דעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע ודעת רש"י שם דאף בהפקר ומציאה דינא הכי וכתב הר"ן דעשיר המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו לא מיקרי רשע לפי שהעשיר מצוי לו ואפשר לקרב אל זה מחלקת הרועים הללו כי הנה רועי יצחק מציאה מצאו מים חיים ובאו רועי גרר ונטלוה הם אמרו לנו המים כלומר אף שאתם הפכתם בה עדיין לא זכיתם ולא החזקתם בה ואנו זוכים בה כי יצחק עשיר ומצוי לו ודינא בהדן דהנוטל חררה מעשיר לא מקרי רשע וז"ש ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו דייקא בטענה שהיה עשיר וכמ"ש הר"ן. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה בטענה דבמציאה לא שייך דין עני המהפך כדעת התו' משום דטענת עשיר אזדא לה דגם הם עשירי' בזה דיש להם הבאר הראשון ולכן קרא שמה שטנה דתפסי חבלה בתרי רישין. ונהירנא דהרב שמע יעקב פירש ענין הברכות במחלקת זה אי עני המהפך שייך בהפקר ומתנה ולפ"ז אפשר לפרש מאמר' ברבה ויתן לך אלהים הה"ד שרשי פתוח אלי מים וכו' אמר יעקב על ידי שהייתי עוסק בתורה הנמשלה למים זכיתי להתברך בטל וכו' והוא דכתב מהרימ"ט שהתורה נתנה במתנה שלא יוכלו מלאכי השרת לעכב בדין עני המהפך בחררה דכתב ר"ת דבמציאה והפקר ליכא משום עני המהפך. ועפ"ז אפשר לפרש מאמר הנז' דהנה יקשה מאחר דעשו היה מהפך ליטול הברכות ה"ל עני המהפך ואיך הותר ליעקב אע"ה לקחתם דלדעת רש"י עני המהפך איכא אף במציאה והפקר. אמנם יעקב הכריע דהלכה כר"ת דבמציאה ליכא עני המהפך והראיה מהתורה דאף דמלאכי עליון עיניהם ישיתו בחמדה גנוזה ונקראים כמהפכי בה הוא עסק בתורה וסימן לזרעו שיותן להם התורה וא"כ נשמע דבמציאה ליכא משום עני המהפך דה' הסכים על ידו שיעסוק בתורה וגם עתיד ליתנה לזרעו וז"ש ע"י שעסקתי בתורה משם זכיתי לברכות שהתורה נמשלה למים כמציאה וכהפקר דהמים הם הפקר וליכא דין עני המהפך בתורה שנמשלה כמים שהם הפקר וא"כ גם בברכו' לא שייך דין עני המהפך ודוק:
פני דוד
ויש לחקור במה שהוצרך יצחק לצוות שיביאו לו ציד לברך כמ"ש ועתה שא נא כליך וכו' בעבור תברכך נפשי וכו' ומוכח דהברכות תלויות בציד. וכן רבקה אמרה הנה שמעתי את אביך וכו' הביאה לי ציד ועשה לי מטעמי' ואוכלה ואברככה וכו' לך נא אל הצאן וקח וכו' וכן יעקב אמר ואוכלה מצידי בעבור תברכני נפשך וכו' דמכל זה מורה ובא דהציד ואכילת יצחק מוכרחת לברכות ואנחנו לא נדע מה ענין האכילה אצל ברכות. ועוד יש לדקדק איזה דקדוקי' מורגשי' כאשר ירדוף הקור"א:
פני דוד
ויראה בהקדים מ"ש הרמב"ם פי"א דמכירה דמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב אינו חייב וכתבו האחרונים דאם נתחייב לבנו בדבר שאינו קצוב גם לדעת הרמב"ם מתחייב וסמוכות שלהם ממ"ש בש"ס בבתרא על משנת ילדה אשתי זכר יטול מאתים דהמזכה לעובר לא קנה ואם תאמר משנתנו דעתו של אדם קרובה אצל בנו וה"ה במתחייב לבנו בדבר שאינו קצוב דאע"ג דבעלמ' לא סמכה דעתיה כשהוא לבנו דעתו קרובה והוי חיוב. אמנם יש לחלק דאם יש לו שני בנים ומתחייב לאחד בדבר שאינו קצוב ומזה יצא הפסד לבן השני דלדעת הרמב"ם גם בזה לא קנה דמאי אמרת דעתו של אדם קרובה אצל בנו. הרי גם אחר הוא בנו ודעתו קרובה אליו נמי דלית תחומין במעיא וא"כ יש לדון בזה ככללין דאין אדם מתחייב בדבר שאינו קצוב. אמנם כתבו הרב פ"מ ח"ב סוף סי' ל' והרב בני שמואל סי' ל' דע"כ לא סבר הרמב"ם דאינו מתחייב בדבר שאינו קצוב אלא במתחייב בלא כסף ובלא מחיר אבל אם נתן לו דבר מה כדי שיתחייב בחיוב הזה אף בדשא"ק חל החיוב ועמ"ש הרב מש"ל לשם פי"א דמכירה והרב בית דוד ח"מ סימן י"ג דף ח"י ע"א: