וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[י] ורש"י ז"ל פי', האלה אשר בינותינו מימי אביך תהי גם עתה בינינו ובינך, וכן פי' הרשב"ם מפני שכן הי' תנאי אם תשקור לי ולניני ולנכדי, וכן ת"א ויוב"ע, וע"ז כתב הרש"ד "ולפי פירושם תחסר ה"א הידיעה במלת "אלה" גם מלת אשר":